ההליך אינו מתאים לתביעה ייצוגית. ההודעה נשלחה למבקשת בשל טעות הקלדה של ספרה אחת (פסק-דין, מחוזי חיפה, השופט איל באומגרט):

העובדות: בקשה לאישור תובענה כייצוגית. המבקשת טענה כי המשיבות, חברות המעבירות קורסים בענף המחשב והטכנולוגיה (ובעל המניות ונושא משרה בהן), שלחו לה הודעת פרסומת, ללא הסכמתה, תוך הפרת סעיפים 30 ו-30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקשת טענה בנוסף כי המשיבים פגעו בפרטיותה. המשיבה 1 אישרה כי שלחה את דבר הפרסומת למבקשת, אך טענה כי מדובר בטעות אנוש, עקב טעות הקלדה של ספרה אחת. המשיבים 2-3 טענו כי אין יריבות בינם לבין המבקשת.

נפסק: אין מחלוקת שהמסרון שנשלח למבקשת הוא דבר פרסומת וכי המבקשת לא הסכימה לקבל דברי פרסומת ממי מהמשיבות. לפיכך למבקשת עילת תביעה אישית. נטל ההוכחה לקיומה של קבוצה מוטל על המבקשת, שהגישה את בקשת האישור, ולצידה את התובענה הייצוגית, יומיים בלבד לאחר שקיבלה את דבר הפרסומת. אין בבקשת האישור ולו ראשית טענה לפיה נעשה ניסיון לאיתור קבוצה. המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת קבוצה ולפיכך לא עמדה באחד התנאים המצטברים והנדרשים לשם קבלת בקשת אישור. ממילא הוכיחו המשיבות כי מדובר בטעות נקודתית, במובחן ממדיניות מפרה. צבר הראיות שהגישו המשיבות מלמד כי דבר הפרסומת נשלח למבקשת עקב טעות אנוש בהקלדת מספר טלפון של גורם שנתן את הסכמתו למשלוח דברי פרסומת. למשיבות לא היה עניין לשלוח דבר פרסומת למבקשת שכן היא אינה מתגוררת במקום פעילותן של המשיבות. תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. בקשת האישור נדחתה. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך 25,000 ש"ח.