התובע אינו רשאי לבטל את העסקה רק מפאת גילו (פסק-דין, תביעות קטנות חיפה, הרשמת דנה ביאלר):

העובדות: תביעה לפיצוי בשל אי קבלת החזר כספי עבור כרטיסי טיסה שהתובע ביטל כחודשיים לאחר ההזמנה, בהיותו "אזרח ותיק" (מעל 65) לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. הנתבעת טענה כי התובע הוא שיזם את ההתקשרות, לא בפעם הראשונה, באמצעות האינטרנט, ומבלי לדבר עם נציג הנתבעת כשהוא שולט בפרטים, וכי לא מתקיימים התנאים שבחוק.

נפסק: התביעה נדחתה. העסקה אינה עומדת בתנאי החוק לצורך החזר מכוח היות התובע אזרח ותיק. בחוק נקבעו הוראות לביטול עסקה שנעשתה עם אזרח ותיק, בתוך 4 חודשים ממועד העסקה, לפי סעיף 14ג1 לחוק [עניין דנינו - ת"ק 18799-03-20]. לא הייתה שיחה מקדימה בין התובע לנתבעת טרם ההתקשרות, לרבות תקשורת אלקטרונית, אלא לאחר שנשלחו כרטיסי הטיסה במייל. הרציונל בחוק הוא הרצון להגן על אוכלוסיות מוחלשות בשל טיבן של עסקאות שהיוזם שלהן הוא המוכר, בשל חשש כי צרכן כאמור יתקשר בעסקה כזו בהעדר גמירות דעת, תוך חשש שיופעל עליו לחץ שיווקי שיביאו בסופו של יום להתקשרות עם המוכר שעה שלא עלה בידו לעמוד על טיב הממכר [עניין מונה טורס - ע"א 49352-09-20]. התובע התקשר בעסקאות מסוג זה לא לראשונה. כלל פרטי העסקה פורסמו באתר אליו פנה לצורך הרכישה ביוזמתו והתובע חתם עליהם תוך כדי הרכישה. התובע התקשר עם הנתבעת בגמירות דעת מלאה ולא הופעל עליו כל לחץ עת יזם הוא את ההתקשרות וביצעה באופן עצמאי, כאשר עמד לו די זמן לבדוק את זמני הטיסה טרם הרכישה ואת כלל התנאים של העסקה. התובע אינו נכנס בגדר אותה אוכלוסיה עליה ביקש המחוקק להגן רק מפאת גילו. התקשורת שהיתה בינו ובין הנתבעת אינה עולה כדי "שיחה" שהיא תנאי לפי סעיף 14ג1 לחוק.