הסתלקות מתוגמלת מבקשה לייצוגית לפי חוק הספאם נגד בית דוד בן גוריון (פסק-דין, שלום ת"א, השופט עדי הדר):

העובדות: בקשה להסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה כייצוגית. בבקשת האישור טען המבקש כי המשיבה שולחת דברי פרסומת ללא הסכמת הנמענים, תוך הפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבה טענה, בין היתר, כי אינה פועלת להשאת רווחים וכי המסרונים נשוא בקשת האישור כלל אינם "דבר פרסומת", או לחילופין כי נשלחו בהתאם להוראות סעיף 30א(ג) לחוק התקשורת. בבקשת ההסתלקות טענו הצדדים כי הגיעו להסכמות לפיהם המשיבה תייעל את מערך משלוח הודעות הפרסומת מטעמה כך שיתאים להוראות הדין.

נפסק: ככל שימצא ביהמ"ש כי התביעה על פניה אינה תביעת סרק, הנתבע קיים את שנדרש ממנו או התחייב לקיימו עוד טרם אישור הבקשה לתובענה ייצוגית, והמטרה הושגה, ניתן לאשר את בקשת ההסתלקות, כאשר הסתלקות כזו איננה מעשה בית דין ולכן אין בה להוות מחסום כלפי שאר הציבור מלהגיש את תביעתם, אם ימצאו לנכון לעשות כן. מכיוון שנטען שהמשיבה התחייבה לייעל שליחת ההודעות והפסיקה להשתמש ברשימת התפוצה שכללה את המבקש, ביהמ"ש לא מוצא להוסיף ולדון בבקשה העיקרית. יש לאשר את ההסתלקות. השקעת הזמן והטרחה של המבקש ובא כוחו בהליך מצדיקה פסיקת גמול. אולם, יש להתערב בסכומים שסוכמו בשים לב להיקף הנזק הנטען וכן העובדה שהמבקש לא התייצב לדיון, לא הוגשה תגובה לתשובה וההליך הסתיים בטרם נחקרו המצהירים. המשיבה תשלם למבקש גמול בסך של 500 ש"ח וכן שכ"ט לבא כוח המבקש בסך 8,000 ש"ח בתוספת מע"מ. המשיבה תשפה את המבקש בגין חלקה הראשון של האגרה.