ת"צ 30202-10-21 תמיר נ' סאני תקשורת סלולרית בע"מ

אולי יעניין אותך גם

אין הצדקה לנהל תביעה ייצוגית כשהראיות מלמדות על תקלות נקודתיות ותו לא (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת שושנה אלמגור):

העובדות: בקשה לאישור תובענה ייצוגית. המשיבה, היבואנית הרשמית לישראל של טלפונים ניידים מתוצרת סמסונג, שלחה למבקש מסרון שעניינו במכירה מוקדמת של טלפונים חדשים. המבקש טען כי ביקש למחוק את פרטיו מרשימת התפוצה של המשיבה, אך המסרון לא כלל אפשרות כזו. המבקש טען כי המשיבה הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת בכך שהמסרון לא כלל אפשרות הסרה או פרטי קשר של המשיבה. המשיבה הציגה את הסכמת המבקש לקבלת פרסומות, וטענה כי במסרון לא הוצגה אפשרות הסרה בשל תקלה יחידה.

נפסק: הליך האישור של תובענה ייצוגית הוא שלב ביניים מקדמי לדיון בתובענה גופה. על המבקש להראות בו, במידה ראויה של סבירות, כי לכאורה הוא ממלא אחר התנאים לאישור לפי חוק תובענות ייצוגיות. משלוח הודעות למבקש בלי לקבל את הסכמתו לכך הוא אינו אחת מעילות התביעה. הראיה שהניח המבקש היא המסרון ששלחה לו המשיבה באוגוסט 2022, שכמוהו לא קיבל ממנה לפני כן או אחר כך. המשיבה לא חלקה על כך שהמסרון הוא "דבר פרסומת" ושלא כלל אפשרות הסרה כנדרש בחוק התקשורת. המחלוקת בין הצדדים היא בעיקר השאלה אם ההפרה אינה אלא תקלה מקרית, ואם כן, אם תקלה כזאת צריכה לפתוח פתח לייצוגית. 

אין מקום להיעתר לבקשה. אף שהמבקש הוכיח עילת התביעה אישית לפי חוק התקשורת, הוא לא עמד במידה מספקת בנטל הנדרש להוכחת העובדות באופן שיצדיק את מינויו כמייצג קבוצה. אכן המשיבה לא מילאה אחר הוראות סעיף 30א(ד)(1) בשני מקרים. עם זה אין מערכת חסינה מטעויות, וגישה שלפיה תקלות אסורות בתכלית האיסור על עוסק אינה סבירה ואינה נכונה כלכלית. מתוך עשרות הודעות פרסומת ששיגרה המשיבה לאורך התקופה הרלוונטית לבקשה, בשני מקרים בלבד היא לא העמידה לנמען מנגנון הסרה כלל. הדעת נותנת כי לא מדובר בדרך העבודה הנהוגה אצלה כי אם בכשל ספורדי. לא מוצדק לנהל תובענה ייצוגית כאשר הראיות שהוצגו מלמדות על תקלות נקודתיות ותו לא. לא מן הנמנע שחיוב עוסקים להימנע לחלוטין מכל תקלה שהיא יוליך אותם לנקוט אמצעי זהירות שעלותם עולה על תועלתם ושהעלות העודפת תיפול על כתפי הלקוחות. לקוח שניזוק מההפרה יכול להגיש תביעה אישית לפיצוי סטטוטורי. 

דומה כי סעיף 30א לחוק התקשורת לא נועד לטפל בהודעת פרסומת שנשלחה בטעות, בתום לב, פעם אחת מתוך תקופה של שנים, אף אם לא ניתנה בה אפשרות להסרה. התשתית הראייתית הדלה התומכת בבקשה, בצד היקף ההפרה הצר יחסית, מביאים למסקנה שתובענה ייצוגית אינה האכסניה המתאימה לבירור התביעה. המבקש יישא בהוצאות וכן בשכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ.