המתלונן על תקיפה יוכל להעיד מארה"ב בהיוועדות חזותית (החלטה, שלום י-ם, השופט אלעזר ביאלין):

העובדות: בקשת המאשימה להורות על שמיעת עדות המתלונן בהיוועדות חזותית, לפי סעיף 47 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, ותקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ט-1999. כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. הנאשם כפר באשמה והתנגד לבקשה. המתלונן מתגורר עם משפחתו בארה"ב דרך קבע.

נפסק: יש לקבל את הבקשה. ככלל, עד יוזמן על-ידי ביהמ"ש בהזמנה כדין ועדותו תשמע בפניו. כלל יסודי זה נועד להגן על זכויותיו של הנאשם בהליך פלילי ואף ליצור אצלו תחושה של הליך הוגן. לצד האפשרות לחיקור דין בהתאם למנגנון הקבוע בחוק ובתקנות עזרה משפטית, פסיקת העליון הכירה בסמכות ובאפשרות לגבות עדות אף באמצעות היוועדות חזותית, כאשר קיימת סיבה טובה המונעת הגעתו של העד לעדות בפני ביהמ"ש בישראל. ככל שהעדות מהותית והטכנולוגיה מתקדמת ומקרבת את העדות של מי שנמצא בחוץ לארץ לעדות בפני ביהמ"ש, המבחן לסיבת אי הגעתו של העד לעדות הוא מרוכך וגמיש יותר. במקרה זה מדובר בעד, אזרח ארה"ב, שאמנם בעת האירוע שהה בארץ, אך עזב את הארץ וכעת מתגורר עם משפחתו בארה"ב. התביעה הצהירה כי בשיחה עם המתלונן נמסר לה שנוכח העלויות הכרוכות בהגעה לארץ לצורך העדות, השהייה בארץ וכן מפאת נסיבות אישיות ומשפחתיות נוספות - לא יוכל העד להגיע לעדות. בנסיבות אלה, הוכח שקיימת סיבה מספקת לאי הגעתו של העד לעדות בפני ביהמ"ש.