אישור תביעה ייצוגית על משלוח מסרים פרסומיים במערכת חיוג אוטומטית (החלטה, מחוזי י-ם, השופטת תמר בזק רפפורט):
העובדות: בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה כי המשיבה ערכה, באמצעות מערכת חיוג אוטומטית, שיחות פרסומיות מוקלטות למבקש ולאחרים, המפרות את הוראות הדין (ובפרט סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982). המשיבה דחתה את טענות המבקש וטענה, בין היתר, כי משלוח ההודעה המוקלטת חוסה תחת החריג הקבוע בסעיף 30א(ג) לחוק התקשורת.
נפסק: אישור תובענה ייצוגית תלוי בזיהוי שאלות מהותיות משותפות, שיש אפשרות סבירה שיוכרעו לטובת הקבוצה; יעילות והוגנות וכן ייצוג וניהול ההליך באופן הולם ובתום לב. המבקש טען כי ההודעה המוקלטת שנשלחה לו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק (עצם המשלוח ונוסח ההודעה); כי המשיבה הפרה את חוק הגנת הפרטיות; כי תוכן ההודעה המוקלטת מטעה; וכי משלוח ההודעה עולה כדי רשלנות והפרת חובה חקוקה. השאלות אם הפרה המשיבה את הוראות הדין כנטען על ידי המבקש הן שאלות מהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה.
בחינת ההודעה מלמדת כי היא 'דבר פרסומת', שכן מדובר במסר שנועד לעודד "רכישת מוצר". אמנם ייתכן שמי שמקבל את המשקפיים לא ישלם עבורם, אלא קופת החולים, אך אין בכך כדי לשנות את אופי העסקה אותה מבקשת ההודעה לעודד – רכישת משקפיים. המשיבה לא כפרה בהיותה 'מפרסם' ולא הכחישה את משלוח ההודעה על ידה באמצעות מערכת חיוג אוטומטי. המשיבה טענה כי משלוח ההודעה נעשה בחסות החריג הקבוע בסעיף 30א(ג) לחוק, המאפשר לעוסק לשגר דבר פרסומת לנמען הנמנה על רשימת לקוחותיו, אף בלא קבלת הסכמתו. יש לדחות את טענת המשיבה.
האופן בו התנהלה המשיבה אינו חוסה תחת החריג. על המפרסם להודיע כי הפרטים שמסר הנמען ישמשו למשלוח דבר פרסומת באחת מהדרכים אליהן מתייחס החוק. המשפט המופיע בתחתית מרשמי לקוחות המשיבה אין בו לבדו כדי להוכיח כי אכן המשיבה הודיעה ללקוחותיה על כוונתה להשתמש במספרי הטלפון שלהם למשלוח דברי פרסומת. לא עלה בידי המשיבה לבסס את הטענה כי כעניין שבשגרה יודעו לקוחותיה על כוונותיה להשתמש במספרי הטלפון שלהם לצורך משלוח הודעות פרסום. קיים סיכוי סביר כי יימצא שהשאלה המשותפת לחברי הקבוצה – האם עצם משלוח ההודעה המוקלטת נשוא בקשת האישור הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק – תוכרע לטובת חברי הקבוצה. המשיבה לא כפרה בטענות המבקש לפיהן הפרה את דרישות החוק שעניינן נוסח ותוכן ההודעה. למבקש עילת תביעה אישית כנדרש לפי חוק תובענות ייצוגיות. אף ביחס לשאלה האם הטעתה המשיבה את לקוחותיה, קיים סיכוי סביר שתוכרע לטובת הקבוצה.
טענות המבקש מתייחסות להודעה שלכאורה נשלחה לנמענים רבים, ביניהם המבקש. משכך, נראה כי תובענה ייצוגית היא דרך יעילה והוגנת להכרעה במחלוקות בין הצדדים ואין מקום להעדיף בנסיבות העניין בירור פרטני. עמידה על זכות משפטית איננה מלמדת על פסול בהתנהלות ואין בה כדי לעורר חשש לניהול הליך ייצוגי שלא בדרך הולמת ובחוסר תום לב, כטענת המשיבה. אין פסול בכך שהמבקש מעורב ויוזם הליכים רבים. יש לאשר את הבקשה.