הפרת זכויות יוצרים בשימוש בצילום יצירת אמנות לצרכי פרסום מסחרי (פסק-דין, שלום חיפה, השופטת ג'אדה בסול):

העובדות: התובעת, אמנית ויוצרת, טענה כי הנתבעת השתמשה ביצירת האמנות "pulse", חלק מפרויקט הגמר של התובעת ב"בצלאל", לצורך פרסום מסחרי של הנתבעת, תוך הפרת זכויות היוצרים של התובעת ועשיית עושר. התובעת טענה כי הנתבעת (חברה שעיסוקה בפתרונות אריזה, אחסנה ושילוח) השתמשה ביצירתה בשלושה פרסומים שונים, שהוצגו במדיות שונות (אתר הנתבעת, פרסום ממומן בפייסבוק). התובעת טענה כי בפרסומיה הנתבעת הטביעה על היצירה את הלוגו שלה וכן כיתוב מסחרי. הנתבעת טענה כי רשת ישרוטל שכרה את שירותיה לשינוע יצירות אמנות שהיו בתערוכה, לרבות יצירת התובעת. לטענתה היא הציגה באתרה את הפרויקטים שהיא מבצעת לצרכי המחשה וכי רכשה את הזכויות בצילומים מצלם שצילם אותם בתערוכה.

נפסק: דין התביעה להתקבל, אך לא בסכום שנתבע. לא אמורה להיות מחלוקת על זהות בעל הזכות ביצירה נשוא הדיון. התובעת טענה להפרת אותה זכות ולכן הגישה את תביעתה. הנתבעת ניסתה להסיט את הדיון ולהעלות טענה לפיה רכשה את "יצירתו" של בעל זכות יוצרים אחר, הצלם, יצירה הקשורה, בראייה בדיעבד, ליצירתה של התובעת. עמדה זו של הנתבעת לא ניתן לקבל. יצירתה של התובעת מוגנת לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. יש בה כדי לעמוד במבחן המקוריות של היצירה, שהושקע בה עמל רב כעבודת גמר של התובעת בלימודיה האקדמיים במכללת בצלאל. היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה, וכזו היא התובעת. לא הוכח כי הייתה הסכמה להעברה או ויתור על זכות היוצרים. אין לצלם ביצירת התובעת כל זכות, ולא הוכח קיומה של זכות. אמנם סביר להניח כי התמונה שצילם ליצירה הייתה בגדר שימוש מותר, ואף בגדר מה שהוסכם בין התובעת לבין רשת ישרוטל, כי השימוש יהיה בגדר מה שקשור לתערוכה, אבל בין שימוש מותר לבין השימוש שהנתבעת עשתה באותו צילום, המרחק הוא עצום. הנתבעת לא זימנה את התובעת למתן עדות. אין לדרך שבה השיגה הנתבעת את התמונה כל השפעה על כך שיש צורך בבחינת ההפרה המיוחסת לה, ביחס ליצירה המקורית ולא ביחס ליצירה המפרה או המאוחרת.

הנתבעת התחילה או המשיכה בהפרה, והעמידה את התמונה המפרה לרשות הציבור, ללא רשות התובעת, תוך ביצוע שימוש מסחרי בצילום היצירה. הנתבעת הפרה את זכויות התובעת. נעשה שילוב של תמונה 1 מצולמת של היצירה , בשלמותה, אגב העברת המימד שבו מוצגת היצירה. התמונה הותאמה לתוכן הפעילות המסחרית של הנתבעת, לצורך העברת מסר לקהל המשתמשים באתר שלה, או בשירותיה של העברה או שינוע של יצירות אומנות. הוספת המילים על גבי התמונה של היצירה יכולה להיחשב לכל היותר כיצירה נגזרת, שאף היא מחייבת אישור היוצר או בעל הזכות, אשר במקרה דנן כלל לא נתבקש ולא ניתן. בהמשך להפרת זכות ההעתקה ועשיית יצירה נגזרת, הנתבעת אף העמידה את היצירה של התובעת לרשות הציבור, עת פירסמה את היצירה באינטרנט. הנתבעת לא הוכיחה כי עומדת לה הגנה כלשהי. לצד הפרת הזכות הכלכלית הופרה גם זכותה המוסרית של התובעת. בשל הדמיון של שני הפרסומים באתר הנתבעת, ניתן לראות בכך כהפרה אחת, בעוד שהפרסום בפייסבוק מהווה הפרה בפני עצמה, לא רק בשל השוני החזותי, אלא בשל החשיפה לקהלי יעד נרחבים ושונים מאלה שנכנסים או נחשפים בעצמם לאתר הנתבעת. הנתבעת תפצה את התובעת ב-70,000 ש"ח וכן תישא בהוצאות בסך 13,000 ש"ח ובאגרת התביעה.