אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לפי חוק הספאם (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת מיכל עמית-אניסמן):

העובדות: בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית. בבקשת האישור טען המבקש כי המשיבים (אשת טורס וארגון נכי צה"ל) הפרו את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, ששעה ששלחו "דברי פרסומת" ללא קבלת אישורם המפורש של הנמענים מראש וללא מתן אפשרות לתת הודעת סירוב בדרך בה שוגרו, וכן שעה שנשלחו באופן שאינו עומד בדרישות הצורניות הקבועות בחוק. בתשובותיהם הכחישו המשיבות את טענות המבקש. הצדדים הגיעו להסדר פשרה במסגרת הליך גישור, אותו ביקשו מביהמ"ש לאשר. היועץ המשפטי לממשלה התנגד להסדר הפשרה וכן הוגשה לו התנגדות של מתנגד נוסף, שאינו נמנה על חברי הקבוצה.

נפסק: יש לאשר את הסדר הפשרה בכפוף לשינוי הגדרת הקבוצה (רק לנמענים שקיבלו דברי פרסומת בנוסח ובמועד זהה לזה שקיבל המבקש). מדובר בהסדר ראוי, הוגן סביר ומאוזן, אף שאינו חף מפגמים. הוא בבחינת הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת ובשים לב לטובתה של הקבוצה. בקשת האישור מעלה על פניה שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה. בנסיבות המקרה מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים 3, 4 ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות, שכן בקשת האישור נסבה על הפרה נטענת של הוראות חוק התקשורת. על פניו תביעה ייצוגית היא הדרך היעילה להכריע בעניינם של חברי הקבוצה ואין טעם לסבור כי המבקש פועל או מנהל את ההליך שלא בתום לב. יש לאשר את ההסדר אף כי אינו כולל בחובו הטבה כלשהי כלפי חברי הקבוצה ומנגד מקים מעשה בית דין כלפיהם. בנסיבות מסוימות ביהמ"ש רשאי שלא לפסוק פיצוי לחברי הקבוצה גם לאחר דיון בתובענה הייצוגית לגופה וקבלתה. ההסדר המוצע משקף את טובת הקבוצה, על אף שהוא אינו כולל פיצוי לחברי הקבוצה, שעה שהוא משקף את קניית הסיכונים והסיכויים הגלומים בהמשך ניהול ההליך ושעה שקיימת אפשרות ממשית שאף לאחר דיון בתובענה לגופה וקבלתה לא היה נפסק פיצוי לחברי הקבוצה. ניתן תוקף של פס"ד להסדר. אין בהתנגדויות שהוגשו כדי לשלול את ההסדר. יש לאשר את הגמול למבקש (15,000 ש"ח) ואת שכר הטרחה לבא-כוחו (42,000 ש"ח), זאת בהתחשב שהמבקש וב"כ השקיעו מאמץ בניהול ההליך ובכלל כך בניסוח כתב התביעה ובקשת האישור, העובדה כי נכחו בשני דיונים, נוהל הליך הגישור וכן עמלו על ניסוחו של הסדר הפשרה וכן על תגובות להתנגדויות שהוגשו.