המצהיר מטעם הנתבעת יוכל להעיד מאיטליה בהיוועדות חזותית (החלטה, מחוזי חיפה, השופט מוחמד עלי):

העובדות: בקשת הנתבעת 1 כי עדות המצהיר מטעמה, בדיון בבקשה למתן סעדים זמניים, תישמע בהיוועדות חזותית מאיטליה. הנתבעת טענה, בין היתר, כי מדובר בדיון דחוף בבקשה מקדמית, שאמור להתקיים בטווח של ימים, כאשר מבקש ההיוועדות הוא נתבע זר שההליך במדינת ישראל נכפה עליו. התובעת התנגדה לבקשה.

נפסק: יש להיעתר לבקשה. כלל הוא כי עדות עד, ובכלל זה חקירת מצהיר, תישמע בביהמ"ש, כשהעד נוכח באופן פיזי באולם וביהמ"ש מתרשם מעדותו באופן בלתי אמצעי. עם זאת, קיימת סמכות לקיים דיונים מסוימים בהיוועדות חזותית, המוסדרת בתקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. התנאים המהותיים לכך הם: הגעת העד לביהמ"ש "תקשה עליו מאד" והוא מסכים למתן עדות בהיוועדות חזותית; עדותו של העד חיונית לשאלות השנויות במחלוקת; ככל שהעדות תישמע מחוץ למדינה – אין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמיעת העדות בדרך של היוועדות חזותית. הפסיקה הוסיפה וקבעה כי יש לבחון את מכלול הנסיבות ובכלל זה תום לבו של מגיש הבקשה ואת מידת הפגיעה האפשרית בהליך ובצדדים.

במקרה הנדון מתקיימות הדרישות שמאפשרות שמיעת המצהיר מטעם הנתבעת בהיוועדות חזותית. הדיון בו אמור להיחקר המצהיר הוא דיון בבקשה למתן סעדים זמניים ואין מדובר במתן עדות בתיק העיקרי. בנסיבות בהן המצהיר, שמקום מושבו הקבוע מחוץ לארץ, נדרש להיערך במהרה לדיון ולהגיע לארץ תוך מספר ימים, ניתן לומר כי העדתו בביהמ"ש תקשה עליו מאד. שיקול נוסף שמן הראוי לשקול הוא כי ההליך הנוכחי לא נפתח ביזמת העד או מי מטעמו, אלא נכפה על ידי הצד שכנגד. נראה כי אין כל מניעה מבחינת מדינת החוץ, איטליה, לשמיעת עדות העד בהיוועדות חזותית. ראשית, חזקה היא כי הדין באיטליה בנוגע לשמיעת עדות בהיוועדות חזותית הוא בדומה לישראל, ובהעדר כל ראיה אחרת ניתן לקבוע כי אין מניעה חוקית באיטליה לשמיעת העד בהיוועדות חזותית. שנית, בתי המשפט בארץ נעתרו לבקשות לקיום דיונים בהיוועדות חזותית במדינות חברות האיחוד האירופאי.