תביעת לשון הרע בשל פרסומי פייסבוק - על רקע יריבות פוליטית בעיר טבריה (פסק-דין חלקי, שלום צפת, השופטת רביע ג'באלי):

העובדות: פסק-דין חלקי בשאלת האחריות בתביעת לשון הרע. התביעה הוגשה בשל 58 פרסומים בפייסבוק שפרסם הנתבע (מועמד לראשות עיריית טבריה באותו מועד) נגד התובע (שכיהן בתפקיד ראש עיריית טבריה). במועד הרלבנטי הציג עצמו הנתבע כקול האופוזיציה המרכזי בעיר טבריה, העומד בראש קבוצת הפייסבוק "מרימים את טבריה מהקרשים". 

נפסק: מדובר בתביעה הנובעת מרצון אמיתי של התובע לקבל תרופה בגין הפגיעה בשמו, ולא בתביעת השתקה. אין פערי כוחות בין הצדדים ותביעת התובע לגיטימית. היות ומדובר בקמפיין מסיבי אותו ניהל הנתבע נגד התובע ובני משפחתו, אין מדובר בתביעת השתקה גרידא. יחד עם זאת, שומה על ביהמ"ש לערוך את האיזון הראוי בין חופש הביטוי והביקורת הציבורית, אשר חיוני שתתאפשר כלפי נבחרי ציבור - לבין הזכות לשם טוב של אנשי ציבור. הנתבע הקים קמפיין פרסומים נגד התובע, אך בבחינת כל פרסום לגופו, לא כל הפרסומים עולים לכדי "לשון הרע" כהגדרתו בחוק. מאחר שמדובר בדמויות ציבוריות, יש לייחס משקל שונה לפרסומים, תוך שמירה על האיזון הראוי בין חופש הביטוי בשיח הציבורי ומניעת אפקט מצנן, לבין השמירה על כבודו ושמו של התובע כנבחר ציבור. 

אשר לשני פרסומים שפרסמו אחרים, נקבע בפסיקה כי מפעיל של קבוצת פייסבוק פתוחה אומנם אינו אחראי לפרסום הראשוני של לשון הרע, משאין בידיו השליטה או הכלים למניעת הפרסום, אך הוא נושא באחריות הפרסום המכפיש נוכח אי-הסרתו. הנתבע אחראי גם לשני הפרסומים הללו בתור מפעיל קבוצת הפייסבוק, אף שלא פרסם אותם בעצמו. הפרסומים בדבר הגשת תלונות במשטרה, ניהול חקירות, מעצרים וקשירת התובע במעשים פליליים, שחיתות, הונאה ושוחד, אכן מהווים "לשון הרע" בבחינה אובייקטיבית בעיניי האדם הסביר הנחשף לפרסומים, ובראי סעיף 1 לחוק. פרסומים אחרים הכוללים ביקורת וגידופים, גם אם אינם "מחמיאים" ומכילים ביטויים פוגעניים, אינם עולים לכדי לשון הרע, במיוחד כאשר מדובר באישיות ציבורית, כדוגמת התובע. מתוקף תפקידו ובתור אישיות ציבורית, ראש עיר חשוף לביקורת ציבורית לגיטימית ואף רצויה, לצורך השמירה על מערך דמוקרטי תקין במדינה ושמירה על עקרון חופש הביטוי.

לא עומדת לנתבע הגנת אמת בפרסום. הפרסומים, הן בקטגורית הפרסום הראשונה והן בקטגורית הפרסום השנייה, לא נעשו בתום לב, אלא בכדי להבעיר את האש סביב התובע נוכח היריבות הפוליטית בין שני המתחרים על רשות העיר. מדובר באמירות שייחסו לתובע מעשים פליליים בצורה נחרצת ובלתי מסויגת. שומה על יריבים פוליטיים לשקול את מילותיהם גם בעת חילופי דברים קשים. לא עומדת לנתבע הגנת תום הלב לגבי הפרסומים בקטגוריה הראשונה והשנייה. התביעה התקבלה ביחס לפרסומים בקטגוריה הראשונה והשניה.