נוסח התצהיר אינו כולל הצהרה עובדתית ברורה כי הזימון לישיבה לא התקבל בתיבת הדוא"ל (החלטה, עבודה ארצי, השופטת לאה גליקסמן):

העובדות: בקשת רשות ערעור על החלטת ביה"ד האזורי לעבודה בת"א [סע"ש 38411-09-22], שהטיל על המבקש הוצאות לטובת אוצר המדינה בשל הגשת בקשה לביטול ישיבת פישור שלא במועד. לטענת המבקש ובניגוד לתיעוד ב"נט המשפט", הזימון לישיבה כלל לא הומצא בפקסימיליה למשרד בא כוחו, והאחרון אף לא צפה בו במערכת עד למועד הגשת הבקשה לביטול.

נפסק: דין הבקשה להידחות. ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור נוגעת לחיוב בהוצאות. בהתאם לסעיף 1(7) לצו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשע"ח-2017, אין ליתן רשות ערעור על החלטות מסוג זה, וניתן להשיג עליהן בערעור על פסק הדין הסופי. המבקש הפנה לתקנה 161(2(ג)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018, לפיה כאשר החלטה נשלחת בפקסימיליה על ידי ביה"ד, ולא נעשה וידוא טלפוני, ניתן לסתור את ההמצאה באמצעות הגשת תצהיר "בדבר אי קבלת המסמך בפקסימיליה". המבקש טען כי כבר לבקשה לביטול ישיבת הפישור צירף תצהיר ממנו עולה כי לא קיבל את הזימון לישיבת הפישור בפקסימיליה. אין לקבל טענה זו. את נוסח התצהיר לפי התקנה לעיל יש לפרש בדווקנות, בדומה לפרשנותם המצמצמת של תצהירים אחרים המוזכרים בתקנה. המבקש טען בתצהירו כי הפקסים הנשלחים למשרדו מגיעים ישירות לתיבת הדוא"ל של המשרד (fax to mail). לא ברור איזו תקנה יש ליישם בעניין זה, האם את התקנה העוסקת בתצהיר שביחס להמצאה בדוא"ל או את התקנה העוסקת בתצהיר שביחס להמצאה בפקסימיליה. שאלה זו תישאר בצריך עיון. עיון בתצהיר מעלה כי לא נטען שהזימון לישיבת הפישור לא התקבל בפקסימיליה, או לא התקבל בתיבת הדוא"ל. כל שנכתב הוא כי הפקסים הנשלחים למשרד ב"כ המבקש מגיעים ישירות לתיבת הדוא"ל של המשרד, וכי ב"כ המבקש לא הצליח לאתר, בדיעבד, בתיבת הדוא"ל האמורה, את הזימון לישיבה. נוסח זה אינו מתכתב עם נוסח התצהיר המופיע בתקנות הרלוונטיות ואינו ברור די הצורך, שכן אין בו הצהרה עובדתית ברורה כי הזימון לא התקבל בתיבת הדוא"ל.