הנתבע יפצה את השוטרים לאחר שפרסם את תמונתם בפייסבוק יחד עם הכיתוב "זהירות כלבים" (פסק-דין, שלום קריות, השופט בן ציון ברגר):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובעים הם שוטרים במשטרת ישראל ביחידת "שיטור רגלי" בנהריה. הנתבע הוא אזרח שפרסם בחשבון ה"פייסבוק" שלו את תמונת התובעים עם הכיתוב "זהירות כלבים". הנתבע אישר כי ביצע את הפרסום, אך טען כי מדובר בתביעת סרק, כי לא התכוון בפרסום לתובעים, וכי לא ניתן לזהות בו את התובעים.

נפסק: השוואת התובעים הלבושים במדים לכלבים היא אמירה שיש בכוחה לבזותם ולהשפילם בעיני כל אדם שנחשף לפרסום. שאלת הזיהוי אינה האם שמו של אדם צויין באופן מפורש בדברים שפורסמו, אלא האם ניתן לזהותו גם בדרך אחרת באמצעות הפרסום שנעשה. התובעים העידו כיצד נודע להם על הפרסום ולטענתם אזרח פנה אליהם והעיר להם על קיומו, וכן חבריהם לעבודה. יש לתת אמון בעדותם. אין לקבל את טענת הנתבע ויש לקבוע כי ניתן היה לזהות את התובעים על פי התמונה. עצם העובדה שהתובע לא פרסם את שמות התובעים אינו מוריד מערך הפגיעה בהם. אין גם לקבל את טענת הנתבע כי לא התכוון לתובעים בפרסומו. כל מטרתו של הפרסום היה להציג את התובעים בצורה מבישה ופוגעת ואין בינו לבין ביקורת לגיטימית או אפילו מורת רוח עניינית מהתנהגותם של התובעים דבר וחצי דבר. מדובר בסגנון משתלח ופוגעני כלפי מי שמופקדים על אכיפת שלטון החוק במדינה, תוך כדי שהם מנסים לבצע את תפקידם. בפרסומים אלה יש להשפיל את התובעים ולעשותם מטרה ללעג ולבוז ברבים והם עלולים לפגוע בתובעים, בתפקידם ובמשלח ידם. אין מדובר בזוטי דברים ולנתבע לא עומדת הגנת תום הלב. הנתבע ישלם לכל אחד מהתובעים סך של 5,000 ש"ח וכן יישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ש"ח.