לשון רע בקבוצת וואטספ של עובדי בית הקפה (פסק-דין, אזורי לעבודה י-ם, השופט דניאל גולדברג):

העובדות: התובעת (והנתבעת שכנגד 2) עבדה בבית הקפה של הנתבעת שכנגד 1. לטענתה, הנתבע פרסם עליה לשון הרע בהודעת וואטספ ששלח לעובדי בית הקפה ובהודעה קולית. הנתבע, שהועסק אף הוא בבית הקפה, הכחיש את הטענה ביחס להודעה הקולית ולגבי הפרסום בקבוצה טען כי הוא אינו "לשון הרע" ולחילופין כי עומדות לו הגנות חוק איסור לשון הרע. הנתבע הגיש תביעה שכנגד כלפי התובעת ובית הקפה, בעילות מכוח דיני העבודה, פגיעה בפרטיות ועוד. 

נפסק: הפרסום בקבוצת הוואטספ ייחס לתובעת גניבה ונוכלות ולא ניתן לומר כי לא כוון לתובעת. אין מדובר בזוטי דברים. הפרסום מייחס לתובעת חוסר יושר ופגיעה מכוונת בעובדי בית הקפה. מדובר ב"לשון הרע" לצורך החוק. אשר להקלטה הקולית, אין מדובר ב"פרסום" ולא נטען כי היא נשלחה לאדם נוסף זולת התובעת. הנתבע פרסם לשון הרע בכך שהפיץ בקבוצת עובדי בית הקפה את ההודעה נשוא התביעה. הנתבע לא הוכיח את טענתו כי עומדת לו הגנת "אמת בפרסום". הנתבע אף לא הוכיח כי הפרסום לא חרג מתחום הסביר בנסיבות העניין ולפיכך לא עומדת לו הגנת תום הלב. הנתבע יפצה את התובעת ב-8,000 ש"ח. התביעה שכנגד נדחתה ברובה. נקבע כי בית הקפה ישלם לנתבע הפרשי שכר בסך 98 ש"ח וכן פיצוי בסך 4,000 ש"ח על אי-מסירת הודעה לעובד. הנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך 12,000 ש"ח.