לא די במתן אפשרות ללחוץ על קישור "הסר" על מנת לעמוד בהוראות חוק הספאם (פסק-דין, שלום ראשל"צ, השופטת שרית עבדיאן):

העובדות: התובעת טענה כי הנתבעת, העוסקת בשיווק מקווון של פירות, ירקות ומוצרי מזון, שלחה לה 24 הודעות פרסומות בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעת טענה כי החלה לקבל את ההודעות לאחר שרכשה מוצרים באתר הנתבעת, על-אף שלמיטב זכרונה לא הסכימה לכך, וכי משלוח ההודעות נמשך גם לאחר ששלחה הודעות סירוב. הנתבעת טענה כי התובעת אישרה את משלוח ההודעות בעת הרישום לאתר וכי התובעת בחרה לשלוח לה הודעות בדוא"ל במקום ללחוץ על קישור ההסרה.

נפסק: חוק התקשורת קובע כי נדרשת הסכמה מפורשת מראש של הנמען על מנת לשגר אליו דברי פרסומת, למעט חריגים. בהתאם לחוק ניתן לשלוח הודעת סירוב לקבלת דברי פרסומת "בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען". בפסיקת העליון הובהר כי הזכות לשלוח הודעת סירוב בדוא"ל או בכתב עומדת אף במקרים שבהם ניתנה אפשרות לנמען לשלוח הודעת סירוב בלחיצה על קישור "הסר". אולם, סירובו של נמען ללחוץ על קישור "הסר" עשוי להוות חוסר תום לב. הנתבעת הצהירה כי כל לקוח שנרשם לאתר רשאי לאשר קבלת דבר פרסומת וטענה כי מדובר בנוהל שהיה נהוג מאז החלה בפעילותה. התובעת מצידה לא הציגה גרסה חד משמעית בשאלה האם נרשמה לאתר הנתבעת. שתי הגרסאות מעלות קשיים אך שעה שהתביעה תחמה עצמה אך לדברי הפרסומת שנשלחו לתובעת לאחר משלוח הודעת סירוב, אין צורך להכריע בכך. התובעת הוכיחה ששלחה שתי הודעות סירוב לנתבעת, בדוא"ל ובדואר רשום, שאחריהן המשיכה הנתבעת לשלוח לה הודעות. מנכ"ל הנתבעת לא הציג גרסה ברורה באשר לשאלה האם ההודעה הגיעה ליעדה ובנסיבות אלה ניתן להניח כחזקה בעובדה שדוא"ל שנשלח אכן הגיע לנמען, אלא אם הוכח אחרת. עלה בידי התובעת להוכיח כי חרף שתי הודעות סירוב ששלחה לנתבעת, הנתבעת המשיכה לשלוח לה 24 דברי פרסומת – 12 הודעות נשלחו לאחר משלוח הודעת הסירוב הראשונה ו-12 לאחר משלוח הודעת הסירוב השנייה.

אין לקבל את טענות הנתבעת לפיהן די היה במתן אפשרות לתובעת ללחוץ על קישור "הסר" על מנת לעמוד בהוראות החוק, שכן בהתאם לדין עומדת לתובעת הזכות לשלוח הודעת סירוב בדוא"ל או בכתב, ואולם לטענה זו עשויה להיות השפעה על גובה הפיצוי שייקבע. בדברי הפרסומת שנשלחו לתובעת לא צוינה המילה "פרסומת" בכותרת ההודעה - הפרה הנתפסת כחמורה פחות, אך אינה נטולת משקל. יש להביא בחשבון את טענת הנתבעת, שלא נסתרה, כי ככלל הנתבעת נוהגת להקפיד על יישום של בקשות הסרה מרשימת התפוצה שלה וכי מדובר בתביעת ה"ספאם" היחידה שהוגשה נגדה. מדובר בהודעות שנשלחו לתובעת מגורם מוכר, והחשש כי מדובר בקישור הטומן בחובו וירוסים הוא קטן יותר. בנסיבות בהן מדובר במשלוח הודעות מגורם מוכר, על אף שהקישור להסרה אינו מהווה טעם לשלילתו המוחלטת של הפיצוי, יש בו בהחלט להביא להפחתתו. התובעת המתינה תקופה של כשלושה חודשים ממשלוח הודעת הסירוב הראשונה למשלוח הודעת הסירוב השנייה, ותקופה נוספת של כחודשיים עד למשלוח הודעת הסירוב השלישית והאחרונה. בפרק זמן זה הצטברו עוד ועוד דברי פרסומת המגדילים את סכום התביעה. צבירת הודעות במשך זמן כה ארוך מעלה אף היא תמיהות ביחס לתום ליבה של התובעת והשתהות זו בשליחת הודעות לנתבעת מהווה שיקול נוסף בהפחתת הפיצוי לו היא זכאית. יש לפסוק לתובעת פיצוי בסך 2,400 ש"ח בתוספות הוצאות של 850 ש"ח.