שיתוף קישור לכתבות בהודעת דוא"ל עולה כדי "פרסום" לצורך חוק איסור לשון הרע (פסק-דין, שלום נתניה, השופטת מרי יפעתי):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובעת היא תושבת תל מונד, נשואה למי שכיהן כראש מועצת תל מונד, ועבדה בחברת אקסלנס. הנתבע, אף הוא תושב היישוב, היה מתומכי ראש המועצה, אך הפסיק את תמיכתו בו בעקבות דו"ח של מבקר המדינה. עניין התביעה בהודעת דוא"ל ששלח הנתבע למוקד שירות הלקוחות באקסלנס, בה הטיל ספק ביכולת התובעת לשמש כמנהלת תיקי לקוחות. הנתבע צירף להודעה קישורים לשתי כתבות חדשותיות ברשת. התובעת טענה כי הפרסום השמיץ אותה ונועד לפגוע בה במקום עבודתה. הנתבע טען כי הנתבעת החזיקה בתפקיד רשמי במערכת הבחירות וכי היא וראש המועצה מעלו בכספי הסיעה והשתמשו בהם לצרכים אישיים. 

נפסק: הפרסום הוא "לשון הרע" לפי חוק איסור לשון הרע ולא עומדות לנתבע ההגנות להן טען. יש לפסוק לתובעת פיצוי ברף הנמוך. יש בהאשמות המיוחסות לתובעת בכתבות ובאמירות שהוסיף הנתבע, לפיהן התובעת פעלה עם בעלה לגזול כספי ציבור, כדי לייחס לתובעת התנהגות מושחתת. הדברים הם "לשון הרע" כלפי התובעת. הנתבע אינו מי שכתב את הכתבות, אלא שיתף אותן תוך הוספת אמירה משלו. פעולת השיתוף עולה כדי "פרסום" לפי החוק. הפעולה לא הקנתה לפרסום, בהכרח, תפוצה נרחבת יותר מעבר למה שהיה מקבל לולא שותף, שכן פרסום הכתבות נעשה באינטרנט בתפוצה ארצית. עם זאת, שיתוף הכתבות ישירות לחברה בה מועסקת התובעת הוא בעל פוטנציאל פגיעה גבוה יותר, שכן מדובר בפרסום ממוקד ויש להניח כי מי שנחשף בדרך זו לפרסום מכיר את התובעת ואף יכול כי כלל לא נחשף לפרסום המקורי. ייתכן ופרסום הכתבות בתקשורת היה בעל תפוצה רחבה, אך דווקא הפרסום בדרך של שיתופו עם עובדי ומנהלי החברה בה עובדת התובעת הוא בעל תהודה רבה יותר, ויש בו כדי להעצים את הפגיעה בה. העובדה כי לא מדובר בפרסום "מקורי", אלא חזרה על דברים שפורסמו קודם לכן, יכולה לבוא בחשבון במסגרת הפיצוי. הנתבע לא הסתפק בשיתוף הכתבות אלא ליווה אותן באמירה לפיה האמור בכתבות מטיל ספק ביכולת התובעת לנהל כספי לקוחות. לא עלה בידי הנתבע להוכיח קיומן של הגנות לפי החוק. התובעת לא הוכיחה כי נגרם לה נזק מיוחד. אין חולק כי הפרסום לא פגע בפרנסתה וכי המשיכה לעבוד עוד מספר שנים בחברה בה הועסקה. היקף תפוצת הפרסום היה מצומצם יחסית. הנתבע יפצה את התובעת ב-5,000 ש"ח ויישא בהוצאות בסך 1,800 ש"ח.