מחיקה על הסף של תביעה לסעד הצהרתי שלילי, לפיו התובעת לא הפרה את זכויות הנתבעת (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופט יעקב שפסר):

העובדות: בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף בטענה לשימוש לרעה בהליכי משפט ובהיותה תביעה לסעד תיאורטי. התובעת עוסקת באספקת שירותי מחשוב ובפרט שירותי בינה עסקית לחברות ביטוח. הנתבעת עוסקת בתחום התוכנות לניהול פוליסות לחברות ביטוח. התובעת ציינה כי בתחילת דרכה השתמשה ברכיב תוכנה של הנתבעת לצורך חילוץ מידע מבסיסי נתונים של לקוחות, אך כי בהמשך ביצעה זאת בעצמה, באמצעות כלי שכתבה. 

הנתבעת פנתה לתובעת בטענה כי היא משתמשת באופן אסור, במערכותיה, במבנה בסיס הנתונים במערכות מידע של לקוחות, שהוא סוד מסחרי של הנתבעת. התובעת כפרה בטענות אלה, אך היא סבורה כי עצם המחלוקת עם הנתבעת מסכנים את פעילותה ואת יכולתה לשרת את לקוחותיה ולכן תבעה כי ביהמ"ש יצהיר, בין היתר, כי מבנה בסיס הנתונים אינו סוד מסחרי וכי התובעת לא הפרה סוד מסחרי. הנתבעת טענה כי מדובר בתביעה לסעד הצהרתי שלילי בדמות "תעודת יושר".

נפסק: דין הבקשה להתקבל ודין התביעה להימחק. אמנם, ביהמ"ש ישתמש בסמכות קיצונית כדוגמת סילוק על הסף רק בלית ברירה במקרים יוצאי דופן. די שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שלפי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק באיבה ויש להעדיף תמיד את הדיון הענייני ואת ההכרעה בסכסוך לגופו של עניין. מקרה זה הוא המקרה החריג בו יש לסלק את התביעה על הסף. תביעת התובעת היא למתן סעד הצהרתי שלילי. כלומר תביעה במסגרתה התובע פונה לביהמ"ש ומבקש הצהרה שלפיה, בהינתן העובדות שפירט, לנתבע אין "זכות" המקנה לו זכאות לקבלת סעד כלשהו מהתובע. עקרונית יכול ביהמ"ש לתת את הסעד המבוקש. עם זאת, סעד הצהרתי שלילי הוא סעד חריג ביותר, המצוי בשיקול דעתו המוחלט של ביהמ"ש. כאשר מדובר במתן סעד הצהרתי שלילי לפיו פלוני אינו חייב דבר לאלמוני בדין, שכל תכליתו היא "להקדים תרופה למכה", הרי שיש להעניקו לעיתים נדירות ורק אם קיים ״אינטרס לגיטימי״ בקבלת הסעד ההצהרתי, שעל התובע להצביע עליו.

להשקפת התובעת, ה"אינטרס הלגיטימי" בהגשת התביעה נובע מכך ש"חרב הנתבעת מתנופפת מעל ראשה של התובעת ופוגעת בעסקיה ובעבודתה מול לקוחותיה מבלי שהסוגיה מגיעה להכרעה". רצונו של אדם להשתחרר מעולו של איום בתביעה עתידית שגורם לו נזק אינו מהווה "אינטרס לגיטימי" המצדיק מתן סעד הצהרתי שלילי, ויש צורך בהצבעה על קיומן של נסיבות נוספות המצדיקות זאת. השיקול המרכזי שראוי להתחשב בו הוא כשמתן הסעד ההצהרתי עשוי לסיים את הפרשה כולה השנויה במחלוקת בין הצדדים. במקרה זה לא ניתן לקבוע בודאות כי ניהול התביעה יאפשר לסיים את המחלוקת בין הצדדים וקיים חשש ממשי שעצם ניהולו יוביל דווקא לכפל התדיינויות והליכי סרק. גם אם בסופו של יום הנתבעת תחליט להגיש תביעה, תמיד תהא פתוחה בפניה הדרך להעלות טענות משפטיות נוספות שלא ידונו במסגרת תביעה זו. התובעת תישא בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.