דירוג של כוכב אחד בגוגל אינו לשון הרע, אך לא כאשר המפרסם כלל לא קיבל שירות מהעסק המדורג (פסק-דין, שלום חיפה, השופטת סיגלית מצא):

העובדות: תביעת לשון הרע. לתובע עסק בתחום הקייטרינג. לנתבע מתפרה לתיקון בגדים. התובע פנה למתפרה על מנת למסור מכנסי עבודה לתיקון. התובע פרסם ביקורת באתר המתפרה בו הלין על השירות שניתן לו. בעקבות זאת, הנתבע דירג את עסקו של התובע בגוגל בכוכב אחד (ללא ביקורת מילולית) ותחתיו נרשם "קריטי - מקצועיות". התובע טען כי הנתבע דירג את עסקו כך ממניעים נקמניים, שכן מעולם לא היה לקוח של הקייטרינג. בעקבות מכתב התראה ששלח לו התובע, הנתבע תיקן את הדירוג לשלושה כוכבים. הנתבע טען כי הפרסום הוא ביקורת צרכנית מותרת.

נפסק: שיתוף ברשת חברתית הוא פרסום הבא בגדר חוק איסור לשון הרע ועשוי להקים עילת תביעה נגד משתמש המשתף תוכן מעוול. גם פרסומים ברשת ובפייסבוק כפופים לאיסורי לשון הרע, בשינויים המחויבים. הנתבע אישר כי לא ביקר בעסק התובע וכן כי לא נכח במתפרה במועד המתואר בביקורת התובע. הנתבע התכוון לדרג את עסק התובע בכוכב אחד ושינה את הדרוג לשלושה בעקבות מכתב ההתראה. ביקורת צרכנית משרתת הן את הציבור והן את בעל העסק, ככל וברצונו לשפר את השירות שהוא נותן לציבור. נקבע כי דרוג בית עסק בכוכב בודד (ללא ביקורת מילולית) אינו עולה כדי לשון הרע. אולם, כך הדבר מקום בו מדובר בביקורת הנשמעת מפי מי שקיבל שירות או ביצע רכישה בעסק לגביו פורסמה הביקורת. שונה הדבר כאשר מדובר בפרסום ביקורת המונעת מתחרות עסקית בין המבקר לעסק המפורסם, או כזו המבוצעת ככלי ניגוח או בתגובה לעמדות פוליטיות שהביע בעל העסק על-ידי מי שלא קיבל שירות מאותו בעל עסק.

טענת הנתבע כי ביצע את הדרוג נוכח דאגתו הכנה לציבור המתארחים בעסק התובע בשים לב לכך שבגדיו מלוכלכים – אינה סבירה ואף לא הוכח כי היא נכונה. דרוג עסק התובע על-ידי הנתבע בוצע בתגובה לביקורת שפרסם התובע על המתפרה בעקבות ביקורו בה, לא ממניעים ענייניים ובתום לב, אלא מתוך רצון להשיב לתובע כגמולו על הפגיעה שחש כי פגע התובע בעסקו. הפרסום לא נעשה בתום לב. הנתבע יפצה את התובע בסך כולל של 7,500 ש"ח ויישא בהוצאות בסך 1,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח. נוכח הקביעה כי הדרוג בוצע ללא שהנתבע ביקר בעסק התובע, יש להורות לנתבע להסירו. אין לחייב את הנתבע לפרסם את התנצלות שאינו מאמין בה.