ערכי הדמוקרטיה מחייבים לנהוג בסובלנות כלפי ביטויים מתסיסים ומקוממים, אולם אסור שייטשטש ההבדל בין שיח לגיטימי לבין הידרדרות לאלימות (החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט ח'אלד כבוב):
העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד [ע"פ 14600-09-19], שקיבל את ערעור המשיבה על פסק דינו של ביהמ"ש השלום בפ"ת [ת"פ 41184-12-17]. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הסתה לאלימות (סעיף 144ד2(א) לחוק העונשין) והעלבת עובד ציבור (סעיף 288 לחוק). האישום הראשון עסק בדברים שפרסם המבקש בפורום האינטרנטי "יצהרניקים", בדבר הלגיטימיות של פעולה אלימה של יידוי אבנים לעבר כוחות הביטחון. האישום השני עסק בפרסום בפייסבוק של המבקש, אליו העלה תמונת שוטר שעיכב את תושבת יצהר לחקירה, יחד עם כיתוב בעניין.
המבקש הודה בעובדות האישומים, אך טען כי הדברים אינם עולים כדי הסתה לאלימות (מאחר ומדובר בהבעת דעה) או כדי העלבת עובד ציבור (מאחר ומדובר במחאה חברתית/ביטוי פוליטי). ביהמ"ש השלום קבע כי לא התקיימו יסודות העבירה ביחס לשני האישומים וכן כי למבקש קמה הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית. ביהמ"ש המחוזי קבע כי הפרסום השלישי המיוחס למבקש מהווה דברי הסתה שיש בהם אפשרות ממשית להביא למעשה אלימות, וכי יש להרשיע את המבקש בעבירה שיוחסה לו באישום הראשון ביחס לפרסום זה בלבד. עוד נפסק כי הפרסום בפייסבוק הוא עבירה של העלבת עובד ציבור וכי יש להרשיע את המבקש אף בעבירה זו. ביהמ"ש המחוזי החזיר את עניינו של המבקש לביהמ"ש השלום לצורך קביעת עונשו.
ביום 11.4.2021 הטיל ביהמ"ש השלום על המבקש עונשי מאסר על תנאי לצד ענישה נלווית. ערעור המשיבה על קולת העונשים התקבל, ובפס"ד מיום 9.1.2022 ופס"ד משלים מיום 26.6.2022 הטיל ביהמ"ש המחוזי על המבקש 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, לצד ענישה נלווית. מכאן בקשת רשות הערעור.
נפסק: דין הבקשה להידחות. כלל הוא כי בקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול השלישי" שמורה למקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין, או אי צדק חמור שנגרם למבקש. חרף הניסיון של המבקש לטעון אחרת, בקשתו אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, שכן היא נטועה כולה בעניינו הפרטי. ההבחנה בין סוגי הביטויים השונים שחוסים תחת הגנתו של חופש הביטוי איננה פשוטה כלל. השיקולים שיש לבחון לצורך סיווג ביטוי כפוליטי אינם בגדר 'רשימה סגורה', כך שההכרעה תיעשה בהתאם לנסיבות כל מקרה ובהתאם להקשרם הכולל של הדברים. השוני בתוצאות אליהן הגיעו בתי המשפט לא נטוע בתוכן הביטוי, אלא בנסיבות בהן הוא בוטא. השגותיו של המבקש מופנות נגד האופן שבו יושם המבחן התוכני של עבירת העלבת עובד ציבור בעניינו. אכן, ערכי הדמוקרטיה מחייבים אותנו לנהוג בסובלנות כלפי ביטויים מרגיזים, מתסיסים ומקוממים. אולם, אסור שייטשטש ההבדל בין שיח לגיטימי וחופש דעה וביטוי במערכת הציבורית לבין הידרדרות לאלימות.