דוא"ל שנשלח מבלי שנתקבלה הודעת שגיאה - חזקה כי הגיע ליעדו (פסק-דין, שלום ראשל"צ, השופט מוטי פירר):

העובדות: התובעת טענה כי הנתבעת שלחה לה 28 הודעות דוא"ל פרסומיות, למרות מספר בקשות הסרה, וזאת בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

נפסק: התביעה התקבלה בחלקה. הנתבעת לא הוכיחה כי התובעת הסכימה בעבר מפורשת לקבל דברי פרסומת כנדרש בחוק. ככל שאכן ניתנה הסכמה בעבר הרחוק, הרי שזו ניתנה לחברה אחרת שהנתבעת רכשה את פעילותה. אין צורך להכריע בשאלה האם בנסיבות העניין הסכמה זו תקפה, שכן לא הובאה כל ראיה לכך שאכן ניתנה הסכמה. התביעה הוגשה ממילא רק על דברי הפרסומת שנשלחו לתובעת לאחר משלוח הודעת סירוב הראשונה. אין לקבל את הטענה כי ההודעות אינן "דבר פרסומת" משום שכללו עדכון בדבר שעות פתיחת העסק בתקופת מגפת הקורונה. גם הודעות אלו בדבר שעות הפתיחה ושירות המשלוחים נועדו "לעודד רכישת מוצר או שרות". התובעת לא לחצה על כפתור ההסרה בגוף ההודעות, אלא שלחה הודעת דוא"ל מילולית לכתובת ממנה נשלח דבר הפרסומת, בה ביקשה להסירה מרשימת הנמנעים. התובעת שבה ושלחה מספר תזכורות נוספות, אך ללא הועיל. הנתבעת לא הסירה את התובעת מרשימת הנמנעים ולטענתה בקשות ההסרה כלל לא נתקבלו אצלה. טענה זו לא הוכחה, ולא הוגשה כל אסמכתא ממנה ניתן ללמוד שנפלה תקלה במערכת הדוא"ל של הנתבעת, או צילום מסך המלמד על רצף הודעות הדוא"ל שהתקבלו בתיבה במועדים בהם נשלחו בקשות ההסרה.

דוא"ל שנשלח מבלי שנתקבלה כל הודעת שגיאה ומבלי שמצוין כי מדובר בתיבת דוא"ל חד-כיוונית, חזקה כי הגיע ליעדו, אלא אם מקבל ההודעה יוכיח אחרת. לא הובאה ראשית ראיה התומכת בכך שדבר הדוא"ל לא התקבל, כי ארעה תקלה כלשהי, או שמדובר בתיבת דוא"ל בלתי זמינה. סביר מאוד כי הדבר "נפל בין הכסאות". סעיף 30א(ד) לחוק קובע כי "הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען", כך בדיוק פעלה התובעת. הנתבעת לא ציינה בגוף הפרסום כתובת דוא"ל תקפה למתן הודעת הסירוב. על אף זאת שלחה התובעת הודעות סירוב לנתבעת, לכתובת הדוא"ל הראשית של הנתבעת, שממנה נשלחו הודעות הפרסום. לא עלה בידי הנתבעת לסתור את החזקה לפיה הודעת הסירוב הגיעה ליעדה. יש להפחית את שיעור הפיצוי לו זכאית התובעת ולהעמידו על הצד הנמוך. התובעת קיבלה במשך תקופה ארוכה הודעות פרסומת מהנתבעת, ועד מהרה הבינה, או צריכה היתה להבין, כי הודעות הסירוב מטעמה אינן מטופלות. בכל עת יכולה היתה התובעת ללחוץ על כפתור ההסרה ובכך להביא במידה רבה של וודאות להפסקה מיידית של משלוח דברי הפרסומת. יש אפוא רגליים לכך שהתובעת לא לחצה על הכפתור במטרה להגדיל את הפיצוי הכספי לו תהיה זכאית לאחר שיצטברו מספר רב של הודעות. הנתבעת תשלם לתובעת 6,000 ש"ח בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח.