פיצוי של 4,000 ש"ח עבור משלוח 5 הודעות ספאם (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, הרשמת טל כהן אלימלך): 

העובדות: התובע טען כי הנתבעת הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לאחר ששלחה לו 5 מסרונים שיווקיים (הכוללים קישור למגזין הנתבעת) ללא הסכמתו, ולאחר שלא הסירה אותו מרשימת התפוצה לאחר שביקש ממנה לעשות כן. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובע נרשם למערכת הדיוור שלה, כי אין מדובר בהודעות פרסומת, ועוד. 

נפסק: דין התביעה להתקבל חלקית. אין חולק כי נשלחו לתובע 5 הודעות מהנתבעת המכילות קישור למגזין הנתבעת. דרישת ההסכמה מראש ובכתב היא דרישה ראייתית. כלומר, המחוקק הטיל על הנתבעת להוכיח שניתנה לה מראש הסכמה בכתב לשלוח דבר פרסומת. ביהמ"ש לא השתכנע כי התובע נרשם לשירותי הדיוור של הנתבעת ונתן את הסכמתו לקבלת חומר פרסומי. הנתבעת צירפה העתק אישור של הרשמת התובע לשירותי הנתבעת, בו מופיע מספר הטלפון של התובע וכתובת מייל אנונימית, ללא שם. אין באמור כדי להוכיח כי היה זה התובע עצמו שנרשם. אין לקבל את הטענה כי אין מדובר בהודעות פרסומת. הנתבעת היא חברה בע"מ המשווקת מגזין הכולל פרסומות. הודעות הסירוב נשלחו על ידי התובע במספר הזדמנויות ובצורות שונות. לאחר כל הודעה שקיבל התובע מהנתבעת ביצע התובע ניסיונות להסיר עצמו מרשימת התפוצה של הנתבעת, אך ללא הועיל. התובע השיב את הספרה "9" כפי שהתבקש בהודעה עצמה, אך לאחר מכן המשיך לקבל הודעות נוספות מהנתבעת. כמו כן, התובע שלח מכתב התראה לנתבעת, לכתובת שהנתבעת אינה מכחישה כי היא כתובתה העדכנית, אך טענה כי עקב עומס הודעות ממקורות לא מזוהים מועברים לאשפה ולא נקראים וכך גם אירע עם מכתב התובע. הנתבעת הפרה את הוראות החוק. נוכח תכלית החוק שהיא אכיפה והרתעה יעילה, שנועדה להכווין את התנהגות הנתבעת ומאחר והנתבעת לא הפנימה את החוק, קיימת הצדקה לפסיקת פיצוי על הרף הגבוה. הנתבעת תשלם לתובע סך של 800 ש"ח לכל הודעה וסה"כ 4,000 ש"ח.