ת"צ 54871-09-20 רז ואח' נ' גופשטיין ואח'

אולי יעניין אותך גם

אישור תובענה ייצוגית נגד ארגון להב"ה בשל משלוח בקשות תרומה (החלטה ופסק-דין, מחוזי י-ם, השופטת תמר בזק רפפורט):

העובדות: בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה לשיגור מסרונים פרסומיים בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, ללא שניתנה לכך הסכמה מראש מהנמענים וללא מתן אפשרות כדין לשלוח הודעת סירוב. המשיבים הכחישו את זיקתם להודעות הראשונה והשניה וטענו כי השם "להב"ה" המופיע ב-3 ההודעות הוא ביטוי המאגד תחתיו מספר עמותות, ביניהן המשיבה 2. נטען כי רק ההודעה השלישית דרך המשיבה 2, שהתקשרה בהסכם בענין זה עם חברה שהתחייבה לשלוח מסרונים כדין.

נפסק: קיים סיכוי סביר שהשאלה הראשונה תוכרע לטובת הקבוצה, כך שייקבע שבהודעות נפל פסול; וכן קיים סיכוי סביר שתיקבע אחריות המשיבה 2 לדברים. מנגד, לא הוצבה תשתית מספקת לאחריותו של משיב 1, כך שדין בקשת האישור לגביו להידחות. יש לקבל את טענת המשיבים כי הקבוצה הוגדרה בצורה מרחיבה, הכוללת את כל מי שקיבל מסרון פסול מהמשיבים. העומד על הפרק הוא אישור הבקשה בנוגע להודעות שצורפו אליה בלבד. אשר לתוכנן של ההודעות – מדובר בהודעות שחוק התקשורת אוסר על משלוחן אלא אם ניתנה הסכמה מפורשת מראש ובכתב לקבלתן, והוא אף אוסר על משלוחן במתכונת בה שוגרו. תוכנן של שלושת ההודעות כולל בקשת תרומה, כל שמדובר ב"דבר פרסומת". 

טענת ההגנה העיקרית באשר לתוכנן של ההודעות מבססת עצמה על הכלל בחוק שלפיו פנייה חד פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת, לא תיחשב הפרה של הוראות הסעיף. אלא שתנאי עיקרי לתחולת פטור זה הוא שמדובר בפנייה שהיא "הצעה להסכים לקבל דבר פרסומת". אף אחת משלושת ההודעות איננה כזו, אלא בקשה לקבלת תרומות בפועל ותו לא. בנוסף, ההודעות לוקות בפגמים צורניים. בהודעות לא נכללה כתובת המפרסם. בהודעה הראשונה לא הוזכרה כלל הזכות להסרה, ובהודעות האחרות הוזכרה הזכות להסרה, אך לא פורט אופן ההסרה "בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת". 

משאין חולק כי משיבה 2 היא אחת העמותות הפעילות תחת השם "להב"ה"; ומשהמסרונים כולם נועדו לקבלת תרומות לטובת "להב"ה", הפועלת בעולם המשפטי בין היתר באמצעות משיבה 2; ניתן לקבוע בשלב זה שקיים סיכוי סביר שבסוף ההליך ייקבע לגבי 3 ההודעות, ולא רק ההודעה השלישית, כי הן מקדמות את מטרות המשיבה 2 ומקדמות קבלת תרומות לטובתה. לא נראה שמשיב 1 הוא ה"מפרסם" של ההודעות. משיב 1 לא הוזכר בהודעות כמי שהתרומות מיועדות לו, ואף לא כמען להתקשרות להעברת התרומות. אמנם אין ספק שמדובר במי שמזדהה עם המטרות המזוהות עם הכינוי "להב"ה", אך לא מדובר בדבר פרסומת שנועד לקדם את מטרותיו האישיות. לא נראה שיש לראות במשיב 1 כ"מפרסם" ההודעות. ככלל לא ניתן להטיל אחריות אזרחית מכוח סעיף 30א על מי שלא "שיגר" את דבר הפרסומת. עם זאת, לעיתים ניתן לייחס את פעולת השיגור גם למי שלא ביצע אותה בפועל, מכוח הוראות פקודת הנזיקין. נראה שקיים סיכוי סביר שייקבע שיש לראות במשיבה 2 כמשגרת ההודעה השלישית. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית מאושרת נגד המשיבה 2.