אישור הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי חוק הספאם (פסק-דין, שלום ת"א, השופט ליאור גלברד):

העובדות: בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית. בבקשת האישור טענו המבקשים כי המשיבות שלחו דברי פרסומת בדוא"ל, לנמענים שלא עמדו עמן בקשר, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבות טענו כי בקשת האישור נסמכת על הודעה אחת, שנשלחה לנמענים שרובם המכריע הסכים לקבל דברי פרסומת, כאשר לרשימת הדיוור נוספו, בשל תקלה נקודתית, גם כמה מאות נמענים שהוגדרו "לא לדיוור".  

נפסק: הסתלקות, שמטבעה גם אינה יוצרת מעשה בית דין, היא דרך ראויה להביא לסיומו של ההליך. יש לפסוק לבאי כוח המבקשים שכר טרחה בסך של 17,000 ש"ח (בתוספת מע"מ) ולמבקש 2 גמול בסך של 3,000 ש"ח. הודעת הפרסומת מושא הבקשה לאישור לא עמדה בדרישות החוק במובן זה שלא צוינו בה כתובת דוא"ל למשלוח הודעת סירוב, או פרטי קשר אחרים. גם אם המשיבה סבורה שלא מדובר בהפרה חמורה, הרי שאת הוראות הדין יש לקיים ותיקון עניין זה לעתיד, המשפר את נגישות אפשרות ההסרה לחברי הקבוצה, בהתאם להתחייבות המשיבה, מצדיק כשלעצמו פסיקת גמול ושכר טרחה. יש להביא בחשבון גם את טענת היעדר ההסכמה. אמנם טענה זו התבררה ככזו הנוגעת לקבוצה קטנה של פרטים, שהיקפה אינו מצדיק ניהול הליך של תובענה ייצוגית. אלא שבנסיבות העניין יש לזקוף לחובת המשיבות את התנהלותן בכל הנוגע לפניה המוקדמת של המבקשים, פניה שהמשיבות לא נתנו לגביה מענה ענייני ומספק.