התובע ידע שתיבת הדוא"ל במקום עבודתו ממשיכה להיות פעילה אף לאחר שסיים את תפקידו (פסק-דין, עבודה ת"א, השופטת מיכל נעים דיבנר):
העובדות: התובע הועסק כמנכ"ל הנתבעת במשך כ-18 שנים, עד לשנת 2015. לאחר סיום תפקידו עבר לתפקידים בכירים אחרים בתחום התיירות. הנתבעת 2 החליפה את התובע בתפקיד. תיבת הדוא"ל של התובע, הנושאת את שמו, לא נסגרה עם סיום תפקידו והוגדר בה כלל כי הודעות שנשלחו אליה נותבו לתיבת הדוא"ל של הנתבעת 2. בשנת 2017 שלח התובע הודעת דוא"ל מתיבת ה-Gmail הפרטית שלו אל יו"ר ארגון חברות התעופה הבינלאומי (גילבי). גילבי השיב לתובע במייל חוזר, ושלח את ההודעה גם לתיבת הדוא"ל הישנה של התובע אצל הנתבעת 1. ההודעה הגיעה לידיעת הנתבעת 2, שהציגה את התכתובת לגורמים שונים. התביעה הוגשה בעילות של פגיעה בפרטיות, לשון הרע, האזנת סתר ועוד.
נפסק: אין להיעתר לסעדים שנתבקשו, למעט הסעד של סגירת תיבת הדוא"ל. תיבת הדוא"ל נותרה פעילה בידיעת התובע ומטעמים לגיטימיים. מדובר בתיבת דוא"ל בבעלותה המלאה של הנתבעת 1, שלאורך השנים נעשה בה גם שימוש פרטי על-ידי התובע. זכות השימוש בתיבת הדוא"ל ניתנה לתובע למשך תקופת העסקתו ולא מעבר לה, ואף הוא אינו טוען אחרת. אף שתיבת הדוא"ל בבעלות המעסיק, לעובד יתכנו זכויות קנייניות בחומרים המצויים בה, ודאי כאשר מדובר בתיבה בה הותר לו לבצע שימוש פרטי במקביל לשימוש לצרכי עבודה. אלא שעם סיום עבודתו מחק התובע את כל תכולת תיבת הדוא"ל. משכך, נכון למועד סיום יחסי עובד ומעסיק תיבת הדוא"ל נותרה ריקה לחלוטין, כך שלא נותר בה דבר מענייניו הפרטיים של התובע.
הוכחה ידיעת התובע כי התיבה נותרת פתוחה וכי הוא לא נקט בפעולה לסגירתה. הוכחו גם צרכי הנתבעת 1 בהמשך פעילות התיבה. לא נפל פגם בהתנהלות הנתבעת 1 בהקשר זה. התובע לא סתר את טענת הנתבעת 1 שהוא עזב את תפקידו כמנכ"ל לאחר כ-18 שנות עבודה, ללא שביצע חפיפה מסודרת ומבלי שהעביר את התכנים הרלוונטיים להמשכיות בתפקיד למחליפתו. התובע אף לא הכחיש שמחק את כל תוכנן של תיבות הדוא"ל עימן עבד, אף שהוא עצמן מגדירן כתיבות מעורבות, היינו כוללות חומרים מקצועיים השייכים למעסיק. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח הוותק הרב של התובע והתפקיד הבכיר שמילא.
הנתבעות לא הפרו את פרטיות התובע או את חובות הנאמנות ותום הלב כלפיו. אי-סגירת תיבת הדוא"ל אינה מהווה כשלעצמה פגיעה בפרטיות התובע. התנהלות התובע לאחר סיום עבודתו מלמדת על כך שהיה מודע לכך שלתיבת הדוא"ל, הפתוחה לעיון הנתבעות, נשלחות גם הודעות בענייניו הפרטיים ואף על פי כן לא התנהג כמי שראה בכך הפרה של פרטיותו ולא פעל בכל דרך שיכולה להעיד על כך שהוא רואה בהתנהלות הנתבעות משום פגיעה בפרטיותו.
אין לקבל כמוכחת את טענת התובע כי הודעת המייל של גילבי נשלחה אל הנתבעות בטעות וכפועל יוצא אין לקבל את הטענה כי מדובר בהודעה פרטית, או כי השימוש שעשו הנתבעות בהודעת מייל זו מהווה פגיעה בפרטיות התובע, שכן ככל שהודעת המייל נשלחה אל הנתבעות מתוך כוונה, הן קיבלו אותה כדין ולכן לא הייתה מניעה שיעשו בה שימוש, כפי שעשו. אף לא הוכח פרסום לשון הרע. התובע ידע שתיבת הדוא"ל מנוטרת על ידי הנתבעות ולכן אין מדובר בהאזנת סתר. הנתבעות יסגרו את תיבת הדוא"ל. התובע יישא בהוצאות הנתבעות בסך 15,000 ש"ח.