דחיית עתירה נגד שימוש הליכוד באפליקציית "אלקטור" (החלטה, ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית):

העובדות: עתירה לצו מניעה לפי סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, המורה למשיבים 1-3 למחוק, להשמיד ולהימנע משימוש במידע מפנקס הבוחרים. העותר טען כי מפלגת הליכוד (המשיבה 2) משתמשת, בניגוד לדין, באפליקציות של "אלקטור" (המשיבה 3) לצורך ניהול הבחירות. העותר טען כי במערכת הבחירות הנוכחית הליכוד משתמש במאגר מידע של אנשים שלא הצביעו בבחירות הקודמות. לטענתו, מדובר במידע מפנקס הבוחרים שעובד במערכות בחירות קודמות, ולכן מדובר בשימוש המנוגד לדין, שכן היה על הליכוד ואלקטור להשמיד את המידע בסמוך לאחר הבחירות הקודמות. המשיבים הכחישו את טענות העותר וטענו כי דין העתירה להידחות.

נפסק: דין העתירה להידחות, הן מטעמים של עילות סף והן בהעדר עילה, מאחר שלא הונחה תשתית לביסוס הנטען בעתירה. שיהוי: טענות העותר באשר לשימוש הליכוד באפליקציית אלקטור התבססו על מידע שכבר היה בידיו בעבר, ואף הטענות בנוגע לשימוש של הליכוד באפליקציה במערכת הבחירות הנוכחית – מתבססות על פרסומים בני מספר חודשים. חרף האמור, העותר מצא לנכון להמתין לנקודת זמן של כחודש ימים בלבד לפני יום הבחירות עד להגשת עתירתו. השתהות זו אינה עולה בקנה אחד עם ההלכות המושרשות בדיני הבחירות, שלפיהן נדרשת הקפדה יתרה על כללי השיהוי, לנוכח לוחות הזמנים הצפופים המאפיינים תקופה זו. הליכוד כלכלה מעשיה בהסתמך על אפליקציית אלקטור, וקשה להלום כי אם הייתה העתירה מתקבלת, היה על הליכוד להתארגן תוך שעות ספורות ליום הבחירות ללא אפליקציה זו.

אי צירוף משיבים רלבנטיים: יש טעם בטרוניית הליכוד על כך שהעותר בחר להגיש את עתירתו נגדה בלבד, ולא נגד אף רשימה אחרת. מפרסומי הרשות להגנת הפרטיות אכן עולה כי מפלגות נוספות, מלבד הליכוד, עושות שימוש באפליקציות. אם יתקבלו טענות המשיבים כי המפלגות כולן מבססות את ניהול יום הבחירות שלהן על אפליקציות כגון אלקטור, הרי שקבלת העתירה במתכונתה הנוכחית, יומיים לפני יום הבחירות, עלולה להעמיד את ניהול יום הבחירות של המפלגות כולן בחסר. דומה ששילוב של טענת השיהוי ואי צירוף המשיבים הרלוונטיים מאיין את היכולת לברר את העתירה כנדרש.

לא ניתן לומר כי הונחה התשתית הנדרשת להוכחת טענת העותר בנוגע להתנהלות הליכוד, טענה שהתבססה בעיקר על קטעי פרסום שונים מהרשת. נתונים על מערכות בחירות קודמות אינם מוכיחים בהכרח את הנעשה במערכת הבחירות הנוכחית. הליכוד שבה והדגישה כי אינה עושה שימוש במידע פנקס מבחירות קודמות. עם זאת, אם נתן שר הפנים הוראות מתאימות בהתאם לסעיף 39(ד) לחוק הבחירות, מידע מהפנקס שמקבלות המפלגות מסומן בדרך שהרשות להגנת הפרטיות ויתר רשויות האכיפה יכולות להתחקות אחר מקורו, ובכלל זה לדעת מי המפלגה שלה נמסר המידע, שעל בסיסו נוצר הקובץ. ככל שאכן בוצעה עבירה, חזקה על הרשויות המוסמכות שיבדקו זאת כדבעי. 

המטרות שלשמן מועבר מידע מהפנקס לידי המפלגות, מעוררות סוגיות כבדות משקל בממשק שבין דיני הבחירות לדיני הגנת הפרטיות, ומציפות קושיות שנכון להיום אין לכולן מענה סדור וממצה. זאת אף ביתר שאת לנוכח הפרקטיקה של העברת המידע מן הפנקס מהמפלגות לידי צדדים שלישיים לצורך שימוש במידע ועיבודו באמצעות אפליקציות ייעודיות. אין להוציא מכלל אפשרות כי על אף החקיקה ולמרות פעולות ההסברה והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות, יש רשימות המוסיפות על פנקס הבוחרים רבדים-רבדים של מידע נוסף על בעלי זכות הבחירה, החל ממספרי הטלפון שלהם, דרך כתובות הדואר האלקטרוני, כלה בקשרי משפחה ואף מידע על נטייתם הפוליטית, ועוד. אין להוציא מכלל אפשרות כי דברים שהתרחשו במדינות הים הגיעו או יגיעו גם אלינו, כמו בקשה מהאנשים המתקינים את האפליקציה למסור לא רק פרטים מלאים שלהם, אלא גם לתת גישה לאנשי הקשר של בעל המכשיר, מה שמאפשר כמובן לאסוף כמויות אדירות של מידע על צדדים שלישיים ללא הסכמתם.

יש לחזור ולהזכיר את המובן מאליו: השימוש במידע מן הפנקס מוגבל למטרות שלשמן נמסר הפנקס, והוא כפוף להתחייבויות שנטלו על עצמן המפלגות, הן לגבי אופן השימוש, הן לגבי ביעור החומרים בסמוך לאחר הבחירות ובהתאם לדין. על הרשימות השונות גם לנקוט את האמצעים הנדרשים כדי למנוע דליפת מידע מפנקס הבוחרים. שימוש במידע פנקס שלא כדין הוא עבירה פלילית שבצידה עונש מאסר או קנס. טוב תעשינה המפלגות השונות אם תיתנה דעתן על הדברים.