לתובע לא היתה אפשרות מעשית לבטל את השתתפותו בקורס המקוון (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, הרשמת נעמה ניר):

העובדות: התובע טען כי יש להורות לנתבעים להשיב לו סכום ששילם לקורס ללימוד מסחר מקוון בשוק ההון, מאחר שביטל את הרשמתו. הנתבעים טענו כי התובע השתתף במפגש מקוון אחד וכן נכנס לשיעורים מקוונים נוספים, עוד בטרם ביקש לבטל את השתתפותו, וכי משעה שלא עמד בתנאי חוק הגנת הצרכן בדבר ביטול העסקה, הרי שאינו זכאי לכל השבה או פיצוי.

נפסק: דין התביעה להתקבל בחלקה. התובע טען כי לא חתם על כל חוזה עם הנתבעים ולא חזה בתכני הקורס. לטעמו חתימתו על הטופס זויפה. התובע טען כי לא ראה מעולם את החוזה וכי זה לא נשלח אליו בדוא"ל, אף כי אישר כי מסר לנציגי הנתבעת את כתובת הדוא"ל שלו, שזהה לכתובת אליה נשלח החוזה. לא ניתן היה לבסס ממצא על עדות התובע ואין לקבל את טענותיו. לא עלה בידו לסתור את ראיות הנתבעים בדבר העברת החוזה אליו, חתימתו על החוזה וכניסתו ל-9 שיעורים. אמנם, חתימתו על החוזה היא "חתימה אלקטרונית", אולם החוזה נשלח לכתובת הדוא"ל שלו ולא ניתן להיכנס לשיעורים המקוונים ללא ביצוע החתימה.

מדובר בעסקת "מכר מרחוק", שנערכה באופן מקוון, שמשמעותה מכר של שירות ושאינה עסקה מתמשכת. לפי תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010 (סעיף 2(3)), על התובע היה לשלוח את הודעת הביטול בכתב, 14 יום שאינם ימי מנוחה, טרם תחילת השירות. נוכח העובדה כי התובע נכנס למפגש מקוון ראשון, הרי שאין הוא עומד בתנאים אלו. בעניינו של התובע חל גם סעיף 14ג1(ג) לחוק הגנת הצרכן. התובע הוא אדם עם מוגבלות. אולם, גם הרחבת תקופת הביטול במקרה זה כפופה לתנאי המפורט בסעיף 14ג(ג)(2) לחוק, לפיו ניתן לבטל עסקה באם ניתנה הודעה בכתב על הביטול יומיים טרם תחילת השירות - ובתנאי זה התובע לא עמד.

על אף האמור, התובע היה זכאי לקבל חזרה את דמי הלימוד ששילם, וזאת נוכח העובדה כי בהתאם לחוק הגנת הצרכן, ונוכח סד הזמנים בו נכרת ההסכם בין הצדדים – לא עמדה לתובע באופן מעשי ההזמנות לבטל העסקה. לרשות התובע עמדו 5 ימים בלבד לבטל את השתתפותו בקורס. משמעות הדבר כי אינו יכול לעמוד, מעשית, בתנאי חוק הגנת הצרכן וכי לא עומדת לו אפשרות לבטל את השתתפותו בקורס. חובתו של נותן השירות היא ליידע את הצרכן בעניין זה ואם חדל מלעשות כן – מדובר בהטעיה. החוזה עליו חתם התובע אינו מאפשר זכות ביטול בהתאם לחוק. נוכח היות החוק קוגנטי, החוזה בטל ונגוע בהטעיה. הנתבעים נהגו בתובע שלא בתום לב, תוך הטעייתו. החוזה עליו חתם עם הנתבעים בטל והוא זכאי להחזר מלא של שכר הלימוד ששילם. מסקנה זו מתחזקת נוכח יחסי הכוחות בין הצדדים. החתמת התובע על חוזה ההתקשרות עולה לגדר ניצול מוגבלותו הנפשית, בהתאם לאמור בסעיף 3(5) לחוק. הנתבעים ישלמו לתובע 12,000 ש"ח בתוספת הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח.