עבירות הפגיעה בפרטיות והחדירה למחשב סודקות את אותו מבצר אישי ונפשי של האדם ומותירות אותו עירום מזכויותיו הבסיסיות (גזר-דין, שלום ת"א, השופט איתן קורנהאוזר):

העובדות: הנאשם הורשע בעבירות שלהלן, לפי הודאתו, במסגרת כתב אישום המונה 15 אישומים: חדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת - ריבוי עבירות (סעיף 5 לחוק המחשבים); פגיעה בפרטיות - ריבוי עבירות (סעיף 2(5) עם סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות); מעשה מגונה (סעיף 348(ג) לחוק העונשין). הנאשם נהג לאתר ברשת מכשירי DVR המקליטים צילומי מצלמות אבטחה המחוברות אליהם. הנאשם חדר למכשירים מרחוק, צפה בתכני המצלמות ושמר חלק מהתיעוד המצולם ממצלמות המותקנות בבתים פרטיים ובבתי עסק שונים, בהם חנות בגדי ים ומכון להסרת שיער. בנוסף, הנאשם התקין מצלמה נסתרת באחד מחדרי חברה, למטרת בילוש והתחקות אחר אדם כשהוא במצב אינטימי. הנאשם ביצע את הפעולות במטרה לאתר תכנים אינטימיים בעלי אופי מיני, לצפות בהם, לתעדם ולעורכם.

נפסק: האישומים השונים העוסקים בעבירות שביצע הנאשם במשך כשנה. בכל המקרים נקט הנאשם באותה שיטת פעולה של חדירה למכשיר DVR מרחוק לשם איתור תכנים אינטימיים. צירוף הנתונים תומך בכך שמדובר באותה תכנית עבריינית. עם זאת, יש לאבחן ולהפריד בין העבירות שבוצעו בבתי מגורים לאלה שבוצעו בבתי עסק. אין מדובר בחדירה מקרית וחד פעמית למכשיר DVR, שהובילה את הנאשם באופן אקראי ובלתי מתוכנן למצלמות אבטחה בבתי עסק או למצלמות אבטחה בבתי מגורים. מדובר במאות מקרים בהם במשך חודשים שב הנאשם וביצע את העבירות באותן זירות, תוך מודעות מלאה לנצפה על ידו ולשוני הקיים בין בתי העסק לבתי המגורים. מעבר לכך שבבתי העסק מדובר במתלוננות שונות שמתחלפות, לעומת דיירים קבועים בבית מגורים, הרי שאף סוג הפגיעה ואופיה שונים: בשונה מלקוחה המגיעה לבית עסק ונחשפת עירומה במסגרת קבלת שירות, הפגיעה בפרטיות אדם בביתו היא בעלת מימדים נוספים ומשמעותיים הכוללים את ערעור הבטחון האישי. נקבעו שלושה מתחמי ענישה נפרדים.

הנאשם פגע בערכים מוגנים של כבוד האדם, האוטונומיה של הפרט על גופו וכן בזכות לפרטיות. הזכות לפרטיות היא אחת מאבני היסוד של זכויות האדם בישראל ושל עיצוב המשטר בישראל כמשטר דמוקרטי. עבירות הפגיעה בפרטיות וחדירה למחשב פוגעות בערכים מוגנים כבדי משקל אלה בכך שהן סודקות את אותו מבצר אישי ונפשי של האדם ומותירות אותו עירום מזכויותיו הבסיסיות של כבוד, פרטיות וצנעת הפרט. הערכים המוגנים העומדים בבסיס עבירת מעשה מגונה, אינם מצטמצמים אך להגנה על שלום הגוף אלא נפרסים אף על הזכות לפרטיות, לכבוד, לצנעת הגוף והחיים. הצורך בהגנה על ערכים אלה מקבל משנה תוקף עת עבירת המעשה המגונה מבוצעת ללא כל מגע פיזי. ניצול המרחב האינטרנטי לביצוע עבירות מהווה תופעה משמעותית, נפוצה ונרחבת, המתאפיינת בקלות ביצוע, נוכח שימוש קל במקלדת, ואנונימיות המתאפשרת בעידן התקשורת הנוכחי, שמגבירה את תחושת הביטחון בביצוע העבירות ומשחררת חסמים ועכבות.

בעת קביעת מתחם הענישה יש לתת משקל משמעותי לנסיבות ביצוע העבירה, המעידות על מידת הפגיעה בערכים המוגנים. לגבי האישומים בהם מדובר בבתי העסק - אין מדובר במקומות אקראיים' אלא הנאשם בחר לשוב ולחדור מאות פעמים למכשירי DVR של שני בתי עסק בהם ניתן לצפות בנשים עירומות. אופן פעולת הנאשם מעיד על תכנון מוקדם לשם ביצוע ריבוי עבירות אלה. מדובר בפגיעה קשה בערכים המוגנים, וזאת בהתחשב בהיקף ביצוע העבירות, משך ביצוען, מספר הנפגעות, אופי הצפיה החשאית בתנוחות אינטימיות של נשים שעסקו בפעילות של הסרת שיער, וכן העובדה שהנאשם לא הסתפק בעצם הצפיה אלא אף ערך תיעוד אותו שמר. בחינת נסיבות המקרה לגבי 7 האישומים בהם מדובר היה בבתי מגורים, מעידה על פגיעה משמעותית יותר בערכים המוגנים. 

המקרה מאפיין תופעה נרחבת המתפשטת עם התקדמות הטכנולוגיה, של שימוש עברייני במרשתת באופן הפוגע קשות בערכי יסוד של הגנת הפרטיות וצנעת הפרט. מידת היצירתיות והתעוזה של "עברייני מחשב" עולה ומתגברת. ערכי יסוד של כבוד האדם, פרטיות, זכותו לצנעת חיים, נרמסים ביתר קלות בסיוע האנונימיות שמאפשר השימוש במרשתת. הרתעת עבריינים פוטנציאליים מסוג זה מפני מימוש מזימותיהם מצטרפת לצורך בהלימת סוג העונש ומידתו למעשיו העברייניים של הנאשם. כל אלה מחייבים קביעה חדה, ברורה ונוקבת, בדמות הטלת מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 15 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננות (בסכום כולל של 55,000 ש"ח).