תביעת לשון הרע על פרסומי פייסבוק נגד רעייתו של ראש עיריית רמלה (פסק-דין, שלום רחובות, השופט ישראל פת):

העובדות: תביעת לשון הרע בשל פרסומים בקבוצת פייסבוק, בעמוד הפייסבוק של הנתבע ובשילוט בחנות שמנהל הנתבע ברמלה. התובעת היא עובדת רשות המסים ורעייתו של ראש עיריית רמלה המכהן. הפרסומים נוגעים הן לתובעת עצמה, הן לבניה והן לבעלה. הנתבע, תושב העיר רמלה, מנהל מאבק פוליטי כנגד ראש העירייה המכהן. הנתבע חבר בקבוצת הפייסבוק "מאחורי הקלעים רמלה לוד באר יעקב", משתייך למחנה היריב לבעלה של התובעת, ומבקר את העיריה ותפקודה. הנתבע טען, בין היתר, כי הפוסטים הם הבעת דעה לגיטימית וביקורת על איש ציבור. הנתבע טען כי הוא סובל מהתנכלויות חוזרות ונשנות מבעלה של התובעת.

נפסק: הנתבע מודע לעוול החמור שביצע כלפי התובעת, אולם הוא מסרב לשאת בתוצאות מעשיו ואפילו לא להתנצל. באשר לחלק מהפרסומים, טוען הנתבע כי הוא גאה בהם. טענות התובעת בדבר הפרסומים הפוגעניים והשקריים הוכחו, כפי שהוכח כי הנתבע פרסם פרסומים אלו בכוונת מכוון, מתוך רצון לפגוע בתובעת, ללא שהיה לו כל קשר עמה ובשים לב למערכת היחסים העכורה שבינו לבין בעלה, ראש עיריית רמלה. לא ניתן לקבל את הטענה כי פרסום בקבוצת פייסבוק אין בו משום לשון הרע, באשר המפרסם רשאי להביע את דעתו בהתאם לזכותו לחופש ביטוי. ניתן לייחס הוצאת דיבה למפרסם פרסום פוגעני אפילו במקרה שזה שיתף פרסום של גורם אחר בלבד. הדברים אמורים מקל וחומר ביחס לפרסום גופו, שוודאי כי יש לראות בו משום לשון הרע, ככל שאכן הוא פוגע בזולת. פרסום של תגובית לפוסט מהווה גם הוא פרסום בניגוד לחוק איסור לשון הרע. לא ניתן לראות בדברים משום פגיעה מזערית בלבד, או "זוטי דברים", אך בשל העובדה שמדובר בפרסום חולף שנבלע בקולות ההמון.

הוכח במקרה זה בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים היסוד של הכוונה לפגוע. אין ענייננו באיש ציבור, הגם שמדובר ברעיית ראש עירייה, ואף לא במקרה שבו יש עניין ציבורי, לא בהיבט של סעיף 14 לחוק ולא בהיבט של סעיף 15 לחוק. ההשמצות וכינויי הגנאי כלפי התובעת אינם נושאים אופי של עניין ציבורי. עניין ציבורי יכול להתעורר ביחס לטענה כאילו התובעת אכן קיבלה שוחד בגין "סגירת חובות למקורבים", לו היה בטענה זאת בדל של אמת, אולם, לא הוכח כי הנתבע סבר לתומו כי יש בטענה זו מן האמת. יש לשלול לחלוטין את טענת האמת בפרסום ואף את הטענה כי הנתבע האמין בתום לבו לכך שדבריו אמת. מדובר בסדרה של 7 פרסומים שונים, כאשר בחלקם יש חזרה על הטענה העיקרית בדבר ביצוע עבירות פליליות, לכאורה, על-ידי התובעת, ובפרסומים אחרים כינוי התובעת ובני משפחתה בכינויי גנאי תוך שימוש בשפת ביבים. הנתבע הפיץ את פרסומיו בקבוצת פייסבוק, לה אלפי חברים, ולא טרח להסירם אף לא לאחר קבלת מכתב התראה. הנתבע יפצה את התובעת ב-50,000 ש"ח כפיצוי ללא הוכחת נזק וכן ב-50,000 ש"ח נוספים בשל הכוונה לפגוע.