רשות האוכלוסין תרשום כנשואים זוגות שנישאו בהיוועדות חזותית לפי דיני מדינת יוטה (פסק-דין, מחוזי י-ם, השופט אברהם רובין):

העובדות: עתירה להורות למשיבים לרשום כנשואים זוגות שנישאו בהיוועדות חזותית (Video Conference), אף אם בזמן עריכת טקס הנישואין שהו בני הזוג בישראל, ועורך הנישואין שהה בחו"ל, ובכלל זה לרשום כנשואים את העותרים 16-2, שנישאו באופן זה לפי דיני מדינת יוטה שבארה"ב. העותרת היא עמותה שפועלת לקידום ערכי חופש דת ומצפון. במקביל לעתירה זו הוגשה עתירה דומה לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד, בעניין בני זוג שגם הם נישאו בנישואי יוטה. באותה עתירה ניתן פס"ד המקבל את העתירה, ומורה למשיבים לרשום את העותרים כנשואים [עניין בריל - עת"מ 12316-03-21].

נפסק: נימוקי ביהמ"ש בפרשת בריל מקובלים על ביהמ"ש והוא מאמצם במלואם. המשיבים לא טענו שיש סיבה להבחין בין עניין בריל לעניין זה. הנימוק היחיד בגינו נדחו בקשות העותרים לרישום נישואיהם היה שהנישואין נערכו בישראל. טענה דומה נדחתה על-ידי ביהמ"ש בעניין בריל. לפי ההלכה לעניין צורת הנישואין הולכים אחר מקום הטקס, ובאין ראייה לסתור חזקה על טקס שנערך במדינה פלונית שהוא טקס שנערך כדין. אם הובאה לפני פקיד הרישום ראייה לפיה נערך טקס נישואין המוכר במדינה זרה, הרי שעליו לרשום את הנישואין במרשם. ככל שמוצגת לפקיד הרישום תעודה ציבורית תקפה, שניתנה על-ידי גורם מוסמך במדינה שהוציאה את התעודה, המעידה על כך שנערך טקס נישואין המוכר באותה מדינה, אזי על פקיד הרישום לרשום את הנישואין. סמכות פקיד הרישום היא סמכות רישומית – סטטיסטית ולא מהותית. פקיד הרישום לא מוסמך לדון ולהכריע בשאלות הנוגעות למקום עריכת טקס הנישואין, והוא אינו נדרש להכריע בשאלה מהו מקום עריכת טקס הנישואין במקרה של נישואין שנערכו בהיוועדות חזותית, ובלבד שמוצגת לו תעודה המעידה על כך שטקס הנישואין מוכר במדינה שהוציאה את התעודה. גם אם היה מקום לברר את שאלת מקום עריכת טקס הנישואין הרי שמדובר בשאלה מורכבת ועל כן קל וחומר שאין זה מתפקידו של פקיד הרישום להידרש לה. אין לקבוע את מקום עריכת טקס הנישואין בהתאם למבחן מירב הזיקות. מבחן זה הוא מבחן מהותי שעניינו בנישאים עצמם ובמימוש נישואיהם, ולכן הוא אינו מתאים להכרעה במישור הרישומי. לא ברור שמבחן מירב הזיקות מוביל למסקנה שהנישואין נערכו בישראל, שכן הגם שבני הזוג נכחו בישראל בזמן עריכת הנישואין הרי שעורך הטקס שהה במדינת יוטה, רישיון הנישואין הוצא ביוטה וגם אימות תעודת הנישואין באמצעות אפוסטיל נעשה ביוטה. העתירה מתקבלת. הנימוק לפיו לא ניתן לרשום בישראל נישואי יוטה שנערכו במתכונת המתוארת בעתירה, כיוון שמדובר בנישואין שנערכו בישראל, הוא נימוק שאיננו יכול לעמוד.