אין מקום לתת צו האוסר על המשיב כל פרסום במדיה חברתית הנוגע למבקש, בעוד המבקש יוכל לפרסם דברים כנגד המשיב ללא כל הגבלה (פסק-דין, שלום עפולה, השופט ויסאם חיר):

העובדות: בקשה למתן צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001. המבקש טען, בין היתר, כי המשיב מפרסם עליו פרסומים שקריים ברשתות החברתיות וכן כי כתב, בקבוצת טלגרם, כי יגיע למקום עבודתו של המשיב כדי לדבר עמו (המשיב משמש כתקליטן בחתונות). המבקש טען עוד כי במשך תקופה ארוכה מתנהל סכסוך ברשתות החברתיות בין המשיב לבין אחיו של המבקש. המשיב הכחיש את טענות המבקש להטרדה וטען, בין היתר, כי המבקש הוא זה שמפרסם עליו דברים ברשתות החברתיות. המשיב הוסיף כי הוא עתיד להתמודד לראשות העיר עפולה וכי חלק מהמצע שלו הוא הרחקה מהעיר של מי שהוא מכנה "בריוני רשת".

נפסק: דין הבקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת להתקבל חלקית. המבקש טען לפגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו ובחירותו לעסוק במשלח ידו בשני מישורים. האחד, חשש להפגנות והפרעות מצד המשיב במקום עבודתו של המבקש; והאחר, פרסומים מטעם המשיב כלפי המבקש ברשתות החברתיות. מתקיימים 2 היסודות הנדרשים בסעיף 2 לחוק. לעניין יסוד העבר, פרסום הסרטון על ידי המשיב, צילום עסקו של המבקש, ההתכתבות בטלגרם בניסיון לתאם הגעה למקום העבודה, לצורך "יישור ההדורים", מקיימים את היסוד הנדרש לפיו התקיימה הטרדה הפוגעת בשלוות חייו של המבקש. לעניין יסוד העתיד, דברי המשיב בסרטון עליהם חזר אף בעדותו, מלמדים כי המשיב רציני בדבריו, עומד על כוונתו לבצע את תכניתו ולהוציאה אל הפועל. קיימת הצדקה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיב, בנוגע לכל הפעולות שיש בהן כדי להפריע למבקש לעסוק במשלח ידו ולהפריע לעבודתו. לעניין פרסומים ברשתות החברתיות, לא עלה בידי המבקש להציג פרסומים בפייסבוק שיש בהם כדי להקים חשש להטרדה מאיימת. מדובר בהתכתשות הדדית ובפרסומים הדדיים מטעם שני הצדדים. אין מקום ליתן צו האוסר על המשיב כל פרסום במדיה החברתית הנוגע למבקש, בעוד המבקש יוכל לפרסם דברים כנגד המשיב ללא כל הגבלה. ככל שפרסום כזה או אחר יהווה עילה להליך אזרחי או פלילי, ובכלל זאת בהתאם לחוק איסור לשון הרע, הדרך פתוחה בפני כל אחד מהצדדים למצות את זכויותיו, בהתאם לשיקול דעתו.