מתנדב ב"איחוד הצלה" יפצה את מד"א לאחר שהשמיץ אותה ברשת חברתית (פסק-דין, שלום ת"א, השופט גיא הימן):

העובדות: תביעת לשון הרע שעילתה בשלושה פרסומים שפרסם הנתבע, שהתובעת (מד"א) טוענת כי הם לשון הרע. הנתבע הוא צלם במקצועו ומתנדב בעמותת איחוד הצלה. הפרסום הראשון הוא פוסט שפרסם הנתבע בפייסבוק בתגובה לפרסום שהעלתה גולשת אחרת לאינסטגרם. הפרסום השני הוא תגובה של הנתבע לפוסט שפרסם בפייסבוק. הפרסום השלישי הוא תשובה שכתב הנתבע בקבוצת WhatsApp. התובעת טענה שהפרסומים הם לשון הרע ונועדו להטיל דופי בפעילותה. הנתבע טען, מנגד, כי תכלית התביעה היא להלך אימים על מי שמבקש להשמיע ביקורת על פעילותה של התובעת.

נפסק: הפרסום השני וחלק מהשלישי אינם קולעים ללשון הרע כמשמעה בסעיף הראשון לחוק איסור לשון הרע. הפרסום הראשון, לעומת זאת, הוא לשון הרע וכך גם מרכיבו הנוסף של הפרסום השלישי. בפרסום השני קשה לראות כוונה של הנתבע לפגוע בתובעת בזדון. הפרסום לא חרג מגדריה של תשובה להתייחסות, במסגרת פולמוס ברשת החברתית (ברקע הנסיבות – מתיחות או למצער, תחרות, בין שני ארגוני ההצלה). באיזון הראוי בין זכותה של התובעת לשם טוב לבין זכותו של הנתבע לביטוי חופשי יש לראות את הנתבע כמי שפעל בתום לב להבעת עמדותיו. כל אלה מצדיקים לאפשר לנתבע, ולביטוי שפרסם, לחסות תחת כנפיה של איזו מההגנות שבסעיפים 15(2) ו-(4) לחוק. על אף שחלקו הראשון של הפרסום השלישי אינו לשון הרע, הרי שהביטוי בכללותו מקים יסוד לחייב את הנתבע בעוולה של לשון הרע. הדברים שכתב הנתבע בפרסום הראשון הם לשון הרע וחורגים מביקורת לגיטימית. הנתבע יפצה את התובעת בסך כולל של 8,000 ש"ח.