הפרת זכויות יוצרים בצילומי פעילות "סליים" (פסק-דין, שלום ת"א, השופט אביים ברקאי):

העובדות: תביעה שעילתה הפרת זכויות היוצרים של התובעת בצילומים. התובעת, צלמת במקצועה, צילמה וערכה סדרת צילומים של שימוש ומשחק ב"סליים". הצילומים היו של נערה שהתפרסמה בתחום - ביתם של הנתבעים 1-2, שיוצגה על-ידי הנתבעת 3. הצילומים נועדו לפרסום במגזין אופנה אלקטרוני וכן הוסכם השימוש בהם בדף האינסטגרם של הנערה. בפועל, הצילומים הוצגו באירועים שהתנהלו בקניונים, ב-Ynet ועוד. הנתבעים העלו טענות שונות, לרבות בעניין זכותה של התובעת בצילומים וכן טענו להגנות שונות.

נפסק: יש לקבל התביעה נגד הנתבעים 1-2 ולדחותה בנוגע לנתבעת 3. אין מדובר בצילומים אקראיים שנעשו כבדרך אגב. הצילומים מוגנים כיצירה אמנותית לפי הוראות חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. בנוסף לזכות היוצרים, עומדת לתובעת גם הזכות המוסרית בצילומים. הזכויות בתמונות שייכות לתובעת הצלמת, ולא למגזין שפרסם את הכתבה בה הופיעו הצילומים. ברירת המחדל בחוק היא שהזכויות בצילומים שייכות לצלם – גם אם צילומים אלה הוזמנו על ידי צד שלישי. החריג הוא במקרה בו "הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר". חריג זה לא התקיים. לא הייתה שום הסכמה המקנה את הזכויות בתמונות למגזין. הנתבעים 1-2 ולא הנתבעת 3 הם שאחראים להפרה ולפגיעה בזכויות התובעת. בעדותה קשרה עצמה הנתבעת 1 לפרסומים. העברת התמונות כשלעצמה אינה עוולה כלשהי מצד הנתבעת 3. הנערה הייתה רשאית להעלות לדף האינסטגרם שלה את תמונותיה ומכאן שהנתבעת 3 הייתה רשאית להעביר לנתבעים את הצילומים.

הנתבעים 1-2 אינם "מפר תמים" לפי סעיף 58 לחוק. אין די בחוסר ידיעת הדין ובהיעדר ידיעה ביחס להפרה. על המפר להוכיח שגם "לא היה עליו לדעת" על הזכויות ביצירה. הפרת זכות יוצרים אינה דורשת יסוד נפשי מסוים. ההפרה עצמה היא בגדר "אחריות מוחלטת". הצילומים היו שלב נוסף בהתקדמות ובהתפתחות עסקה של הנערה כפי שנוהל על ידי הוריה. לא ניתן לקבל טענה מעט מיתממת לפיה הנתבעים 1-2 לא ידעו על זכויות התובעת בצילומיה. אין לקבל טענות הנתבעים 2-1 לפיהן התובעת לא קיבלה את אישור הוריה לצילומים וכי פעלה שלא כדין בהתקשרות עם קטינה. הנתבעת 1, אמא של הנערה, ליוותה את ביתה לאורך כל ההתקשרות ביחס לפעילות ה"סליים". הנתבעים 1-2 יפצו את התובעת ב-24,000 ש"ח וכן בהוצאות בסך 12,000 ש"ח.