נדחתה תביעה לשון הרע על תכתובת WhatsApp בקבוצת הבניין (פסק-דין, תביעות קטנות הרצליה, השופט דוד יצחק):

העובדות: תביעת לשון הרע. הנתבעת היא בעלת דירה בהרצליה. אביו של התובע הוא בעליה של דירה אחרת בבניין, המושכרת לשלושה שוכרים. התובע מטפל בענייני הדירה. בעלי הדירות בבנין חברים בקבוצת WhatsApp. התובע טען כי הנתבעת פרסמה הודעות משמיצות כלפיו בדוא"ל ובקבוצת הוואטסאפ. הנתבעת לא הכחישה את הפרסומים וטענה למחלוקת ארוכת שנים עם התובע.

נפסק: דין התביעה להידחות. מתקיים תנאי הפרסום כמתחייב בחוק איסור לשון הרע, שכן ההודעות נמסרו למספר לבעלי דירות החברים בקבוצת הוואטסאפ או בדוא"ל. שני הפרסומים הראשונים אינם עולים לכדי לשון הרע. הפרסום הראשון מתייחס לדירה בבניין ושימוש שנעשה בה. גם אם התיאור של הנתבעת אינו מדויק, עדיין אין בכך משום לשון הרע. מדובר בהודעת דוא"ל ששלחה הנתבעת לדיירי הבניין. מדובר בקבוצה מצומצמת של בעלי דירות שמכירים היטב אחד את השני, את המצב בבניין ואת ההתרחשויות בין השכנים. חברי הקבוצה אינם זרים להתרחשויות בין התובע לנתבעת ולכן יש לבחון את הדברים על רקע מודעות הקוראים וכפי שהם נתפסים בעיניהם. לא כל תיאור שאינו תואם את המציאות עולה לכדי לשון הרע. לא ניתן לייחס לקוראים כי אלה הבינו, בבחינת אמת עובדתית, שהדירה מחולקת או כי התובע ביצע עבירות כלכליות. אין ייחוס מפורש בפרסום לביצוע עבירות כלכליות. לכך יש להוסיף כי התובע לא מוזכר בפרסום, והנטען מתייחס לדירת אבי התובע.

הוא הדין גם ביחס לפרסום השני. לפי מבחן האדם הסביר, ובשים לב לחברי הקבוצה ולהיכרותם את הצדדים, אין לראות באמירות של הנתבעת משום לשון הרע. הדברים שנאמרו על ידי הנתבעת, מבחינת הקורא הסביר, יש בהם ללמד יותר על מחשבות הנתבעת ואומד דעתה ולא על אמירה עובדתית המלמדת על התובע. אשר לפרסום השלישי, על פניו, אפשר שיש בייחוס "עדות שקר" לתובע משום לשון הרע. אמירה זו כשלעצמה מציגה את הנפגע באור שלילי שכאמור יכול לעלות לכדי לשון הרע. ואולם, גם בעניין זה ההכרעה האם מדובר בלשון הרע היא הכרעה תלוית הקשר. אין לראות בביטוי זה, בנסיבות המקרה, משום לשון הרע. התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.