דחיית בקשת תובע להעיד מסין בהיוועדות חזותית (החלטה, מחוזי ת"א, השופט יעקב שרביט):

העובדות: בקשת התובע להעיד בדיון ההוכחות בהיוועדות חזותית, לאור מקום מגוריו בסין. הנתבעים התנגדו לבקשה. 

נפסק: דין הבקשה להידחות. אמנם בשני העשורים האחרונים, וביתר שאת מאז פרצה מגפת הקורונה (שהובילה להגבלות על אפשרות ההגעה של זרים לישראל), יש נכונות גדולה יותר של בתי המשפט להתיר חקירה באמצעות היוועדות חזותית. מדובר במגמה טבעית והגיונית לאור האמצעים הטכנולוגיים המצויים כיום בנחלת הכלל ובידי ביהמ"ש. ואולם, עדיין הכלל הוא חקירה של העד כשהוא מצוי בגופו בין כתלי ביהמ"ש. הנושא מוסדר כיום בתקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018. התובע לא ביסס את התקיימות התנאים הקבועים בתקנה זו. התובע לא עמד בנטל להראות שהגעתו לעדות תקשה עליו מאוד. בנוסף, טענותיו לא נתמכו בתצהיר. התובע אף לא ביסס את התקיימות התנאי כי אין מניעה מבחינת מדינת החוץ, הרפובליקה העממית של סין, לשמיעת עדותו בהיוועדות חזותית מתחומה. גם אם היה עומד התובע בתנאים אלה, עדיין השיקול אם להיעתר לבקשה הוא של ביהמ"ש. במקרה הנוכחי מדובר בעדות תובע, יוזם ההליך, ובעדות שהיא על פניו עדות מרכזית ובעלת חשיבות לניהול ההליך, ולפיכך יש להקפיד לגביו יותר לגבי התקיימות הדרישות לחקירה באמצעות היוועדות חזותית, זאת להבדיל מעדים שאינם בעלי דין, ובפרט עדים מומחים.