לא ניתן לחייב את בוקינג ישראל בפיצוי כספי כיוון שלא היתה הנתבעת בתיק (פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטים סולברג, ברק-ארז ורונן):
העובדות: בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א [רת"ק 10589-04-22], שדחה בקשת רשות ערעור של המבקשת על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בהרצליה [ת"ק 20390-12-21]. בתביעתם טענו המשיבים כי בשל ביטולן של שתי הזמנות אירוח שביצעו באמצעות האתר Booking.com, נגרמו להם נזקים כספיים. שם הנתבעת בתביעה הוא בוקינג.קום. המבקשת, חברה ישראלית, הודיעה לביהמ"ש כי החברה המפעילה את האתר היא חברה הולנדית וכי היא עצמה אינה נתבעת בתיק. לאחר שהמבקשת לא התייצבה לדיון בתיק, ניתן נגדה פס"ד המחייב אותה לפצות את המשיבים. ביהמ"ש המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור של המבקשת. בבקשת רשות הערעור הנוכחית טענה המבקשת כי התביעה כלל לא הוגשה נגדה ולפיכך לא ניתן לחייב אותה לשלם את הסכום שנפסק.
נפסק: יש לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה הרשות. דין הערעור להתקבל. פס"ד אינו יכול להטיל חיוב כספי, המבוסס על עילות התביעה, כלפי מי שאינו נתבע בתיק. זהות הנתבעת נותרה עמומה. לא שם הנתבעת, כפי שמופיע בכתב התביעה, ולא המען המצוין, מאפשרים לזהות בבירור נגד מי הוגשה התביעה. הן שמה של בוקינג ישראל והן שמה של בוקינג העולמית יכולים להתאים לשם הנתבעת בכתב התביעה. העמימות מתחזקת, לאחר שכתובת שתי החברות צוינה בכתב התביעה. זהות הנתבעת נותרה לוטה בערפל ומחדל זה מונח לפתחם של המשיבים, שבחרו לנסח את כתב התביעה כפי שנוסח. בהעדר קביעה פוזיטיבית של ביהמ"ש לפיה בוקינג ישראל היא הנתבעת בתיק, הרי שנקודת המוצא היא כי איננה צד להליך. קל וחומר שלא ניתן לחייבה בעילת התביעה, כל עוד לא נקבע כי היא אכן הנתבעת בתיק.
ישנן מספר דרכים בהם יכול ביהמ"ש להביע את מורת רוחו מהתנהגותם של בעלי דין, כמו גם של צדדים קשורים להליך. חיובו של מי שאינו הנתבע, לפי העילה שהתבקשה בכתב התביעה, אינו נמנה על אותן דרכים. היותה של בוקינג ישראל 'נציגה' של בוקינג העולמית, לעניין המצאת כתב בי-דין, כפי שנקבע בהחלטה אחרת, אינה הופכת אותה לנתבעת ישירה בתיק. אף אם מסקנת ביהמ"ש היא כי ניתן להמציא כתבי בי-דין לבוקינג העולמית, גם באמצעות בוקינג ישראל, משמעות הדברים לכל היותר היא, כי ניתן היה ליתן פס"ד בהעדר הגנה, נגד בוקינג העולמית, לא נגד בוקינג ישראל. התיק יוחזר לבית המשפט לתביעות קטנות, שיכריע בשאלת זהות הנתבעת, או, בהנחה שהנתבעת היא בוקינג העולמית, בשאלה האם בוקינג ישראל מורשית היתה לקבל כתבי בי-דין עבורה בתקופה הרלבנטית. המשיבים ישיבו לידי בוקינג ישראל את סכום הכסף שנפסק לטובתם בבית המשפט לתביעות קטנות, ואת ההוצאות שנפסקו לטובתם בבית המשפט המחוזי.