פוסט בפייסבוק הוא יצירה ספרותית לפי חוק זכות יוצרים (פסק-דין, תביעות קטנות רמלה, הרשמת נעמה טלמן-בולטין):

העובדות: תביעה כספית בטענה להפרת זכויות יוצרים ותביעה שכנגד בעילת לשון הרע. התובעת, רואת חשבון במקצועה, טענה כי היא מפרסמת ומעלה תכנים פרסומיים בדף הפייסבוק העסקי שלה. לטענתה, הנתבע העתיק 5 מהפוסטים שלה ופרסם אותם בדף הפייסבוק שלו, ללא רשותה ותוך שהוא מייחס את הפרסומים לעצמו. הנתבע הטיל את האחריות על איש דיגיטל ששכר וכן טען כי הפוסטים אינם נחשבים כיצירה מוגנת. בתביעתו שכנגד טען הנתבע כי התובעת פרסמה לשון הרע עליו בקרב פורום וקבוצות רואי חשבון - טענות שהתובעת הכחישה. 

נפסק: דין התביעה להתקבל ודין התביעה שכנגד להידחות. ניתן לראות בפוסט בפייסבוק כיצירה ספרותית, היכולה, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, להיות מושא לזכות יוצרים בהיותה "יצירה המבוטאת בכתב". המונח יצירה ספרותית כולל כל צורת ביטוי בכתב, בלי להתחשב ברמת הכתיבה, בסגנון או במטרת הכתיבה, והיא איננה חייבת להיות בעלת אופי אומנותי או בעלת איכות ספרותית. במהלך שנת 2020 העלה הנתבע לדף הפייסבוק שלו פוסטים זהים לאלו שהועלו לדף הפייסבוק של התובעת קודם לכן, כאשר שמו חתום עליהם. מדובר בהעתקת יצירה. קריאת הפוסטים מלמדת כי עסקינן בהעתקה ממשית ומהותית של התכנים המקוריים. מדובר בפוסטים שהועתקו מילה במילה לרבות צילום המסך המצוי בחלק מן הפוסטים. מבחן היצירתיות אינו מציב רף גבוה וניתן להסתפק אף ביצירתיות מועטה ביותר. הפוסטים שניסחה התובעת עומדים במבחן היצירתיות. הפוסטים עונים גם על מבחן ההשקעה וזאת שעה שהתובעת השקיעה זמן, עבודה ויצירתיות לצורך ניסוח הפוסטים. חזקת המקור לא נסתרה על-ידי הנתבע ועל כן ניתן לקבוע כי החזקה מתקיימת כך שהתובעת עמדה אף במבחן המקור ביחס לפוסטים שהעלתה.

בפני הנתבע היו פתוחות דרכים אחרות להציג את הדף העסקי שלו, וזאת מבלי לחקות את אופן הצגת הדברים כפי שעשתה התובעת. מסיבותיו שלו בחר התובע או מי מטעמו להעלות פוסטים דווקא באופן בו הועלו על ידי התובעת. הנתבע הפר את זכות היוצרים הכלכלית והמוסרית של התובעת. אי-הענקת קרדיט לתובעת מהווה שימוש בלתי הוגן ביצירותיה, המזכה אותה בפיצוי, במיוחד כאשר הנתבע העתיק את הפוסטים לדף העסקי שלו והפרסום בדף זה עשוי היה לשמש אותו להפקת רווחים. הנתבע יכל לשלוח הודעת צד ג' לאדם שניהל עבורו את דף הפייסבוק, אולם מטעמיו שלו לא עשה כן. הנתבע לא הוכיח כי עומדת לו הגנת מפר תמים. אין מדובר בהפרה אחת, אלא בארבע הפרות, כמספר היצירות. כל אחד מהפוסטים שפורסמו ושהועתקו לדף הפייסבוק של הנתבע הוא בחזקת יצירה מקורית ועצמאית, שחיבורה חייב השקעה של זמן, מאמץ, כשרון ומקוריות. תקנון פייסבוק אותו ציטט הנתבע מתייחס ליחסים שבין התובעת לפייסבוק ואינו רלוונטי ליחסים שבין התובעת לנתבע. פייסבוק אינה יכולה לאשר הפרה של זכויות יוצרים בתקנונה. הנתבע ישלם לתובעת 8,000 ש"ח בצירוף הוצאות בסך 500 ש"ח. התביעה שכנגד נדחתה, לאחר שהנתבע לא הוכיח את הפרסום לו הוא טוען.