הנתבעת תפצה את עורך דינה לשעבר ב-20,000 ש"ח לאחר שהשמיצה אותו בפייסבוק (פסק-דין, שלום פ"ת, השופטת עדנה יוסף-קוזין):

העובדות: תביעת לשון הרע בשל פרסומים בפייסבוק. התובע הוא עו"ד. הנתבעת פנתה לתובע לקבלת שירות משפטי בנושא גביית שיקים. עניין התביעה בפרסומי פייסבוק של הנתבעת בגנות התובע ושירותיו המשפטיים. הנתבעת, מאידך, טענה כי האמירות אינן פוגעניות.

נפסק: יסוד הפרסום מתקיים ביחס לשלושת הפרסומים. תוכן הפרסומים הוא לשון הרע ויש בו כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע ובמשלח ידו. לנתבעת לא עומדת הגנת אמת הפרסום ולא הגנת תום הלב. עליה לשלם לתובע פיצוי כספי בגין פרסום לשון הרע. בכל הפרסומים נכתב שלתובע נמסרו שיקים לגבייה ומאז התובע נעלם. בפרסומי הנתבעת יש כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע ובמשלח ידו, וכן לשימו ללעג ולבוז בעיני כל אדם סביר שנתקל בפרסומים. הפרסומים נעשו בפייסבוק ופרסום בפייסבוק הוא "פרסום" כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע.

התובעת לא הוכיחה אף לא אחת מטענותיה נגד התובע ובכלל זה טענותיה לפיהן התובע נעלם או שנעלמו עקבותיו; לא עונה לטלפון כשמתקשרים אליו או להודעות שמשאירים לו במזכירות משרדו; סרב להחזיר לנתבעת את המחאותיה. ודאי לא הוכיחה כי התובע גבה את השיקים ונטל הכספים לכיסו. לא עומדת לנתבעת הגנת אמת הפרסום. פרסום כה נרחב של תוכן המשמיץ את התובע, ללא שהוכח כאמור שבוצעה פניה מקדימה לתובע או בדיקה מינימלית לאמיתות טענות הנתבעת נגד התובע, אינו סביר ואינו בתום לב. הנתבעת תפצה את התובע ב-20,000 ש"ח וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ש"ח.