בוקינג ישראל רשאית לקבל כתבי בי-דין עבור בוקינג העולמית (החלטה, ביהמ"ש העליון, השופטת דפנה ברק-ארז):

העובדות: בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה [רע"א 60258-12-20], שדחה בקשת רשות ערעור על החלטות ביהמ"ש השלום בקריות [תא"מ 38306-01-20]. המשיבים, ישראלים, הזמינו מקום אירוח ברומניה באמצעות אתר המבקשת (booking.com), שהיא חברה הולנדית. המשיבים הגישו תביעה לפיצוי בשל פגמים בקבלת מקום האירוח. את תביעתם המציאה לבוקינג ישראל. ביהמ"ש השלום קבע כי בוקינג ישראל היא נציגות של המבקשת, ומכאן שהמסירה הייתה כדין [עניין בן זאב - ע"ר 59443-03-19]. בקשת המבקשת לביטול ההחלטה נדחתה וכך גם בקשת רשות הערעור שהגישה לביהמ"ש המחוזי.

נפסק: דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה עומדת באמת המידה המחמירה שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". אף שהמבקשת טוענת שהבקשה מעלה שאלות עקרוניות, היא למעשה "ממחזרת" שאלה שהועלתה על-ידה בעניין שלוש [רע"א 3690/20]. לא זו בלבד שהמבקשת משתמשת בהליך זה חלף הגשת בקשת רשות ערעור על פסה"ד בעניין בן זאב, שהפך חלוט בינתיים, אלא שהיא שואפת בפועל לקיומו של עיון חוזר בפסק דינו של בית משפט זה בעניין שלוש, פרוצדורה שהדין אינו מכיר. חרף טענות המבקשת, ביהמ"ש לא התרשם כי הבקשה תגרום לה עיוות דין. המבקשת חויבה בהוצאות בסך 5,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.