חוסר במילה "פרסומת" בכותרת ההודעה היא הפרה שולית יחסית של חוק הספאם (פסק-דין, שלום ת"א, הרשמת ורדה שוורץ):

העובדות: התובע הוא עו"ד במקצועו והנתבעת היא חברה העוסקת בשיפור דירוג אשראי. התובע טען, בין היתר, כי הנתבעת הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, שעה ששיגרה לתובע דברי פרסומת ללא הסכמתו. התובע פנה אל הנתבעת והתעניין בשירותיה, אך לדבריו לא התיר או אישר לנתבעת לשלוח לו דברי פרסומת. התובע ציין ליקויים נוספים בהודעות שנשלחו לו. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובע השאיר את פרטיו בדף נחיתה שלה וכי אישר את קבלת הדיוורים. 

נפסק: ההודעות נשוא התביעה עונות להגדרת "דבר פרסומת". אין מדובר בהצעה לקבלת שירות בחינם כטענת הנתבעת. אין מדובר בעדכון מידע אלא בשידול קוראי ההודעה ליצור קשר טלפוני עם הנתבעת על מנת לברר אפשרות מתן שירות של שיפור דירוג האשראי. לפיכך, היה על הנתבעת להכתיר את הודעותיה במילה "פרסומת", מה שלא עשתה. התובע הותיר את שמו, מספר הטלפון וכתובת המייל שלו בדף הנחיתה של הנתבעת. יש לראות במשלוח הטופס המלא בפרטי הנמען כהסכמה מפורשת למשלוח מסרים ודיוור, במיוחד כאשר התובע הוא עו"ד ומודע היטב להוראות סעיף 30א והצורך בהסכמה. לפחות משלוח ההודעה הראשונה נעשה כדין. הנתבעת מסרה כתובת הדוא"ל ממנו נשלחה ההודעה ומספר טלפון. בהודעות אחרות אף צוין שם השולח וכתובת. מתוכן ההודעה ניתן לאתר בקלות את שם הנתבעת כמקור למשלוח. די בכל אלה לעמוד בתנאי סעיף 30א(ה)(1)(ב) לחוק. הנתבעת אף עמדה בהוראות החוק לעניין מתן הזדמנות להודיע על סירוב לקבל הודעות פרסומת. בכל ההודעות מצוי מנגנון הסרה, למעט בהודעה הראשונה, ואין התובע מכחיש זאת, אלא שהתובע טען כי מדובר במנגנון מסורבל. אין מחלוקת כי אין די בלחיצה על המילה "הסר" על מנת להסיר את הנמען ברשימת התפוצה ויש צורך בסימון נוסף בדף הנפתח לאחר הלחיצה על המילה "הסר". אין בצורך בלחיצה או שתיים נוספות על העכבר כדי להפוך את המנגנון למסורבל עד כדי כך על מנת לקבוע כי הופרה הוראת החוק המקנה זכות פיצוי. דרך ההסרה עדיין נותרה פשוטה וסבירה בנסיבות העניין. ניתן היה להודיע על הסרה גם בהודעה חוזרת. חטאה היחידי של הנתבעת היא כי לא הכתירה את הודעותיה במילה "פרסומת". מדובר בהפרה שהיא שולית יחסית ליתר החובות בחוק הספאם. היקף ההפרה קטן ולכן יש לפסוק פיצוי של 1,000 ש"ח, ללא צו להוצאות.