גם סאפ ישראל אחראית לכשלון פרויקט להטמעת מערכת תוכנה (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת אסתר נחליאלי חיאט):

העובדות: תביעה ותביעה שכנגד בענין שאלת האחריות לכישלון פרויקט מורכב להטמעת מערכת תוכנה מתקדמת מסוג ERP, במפעל התובעת. התובעת טענה כי שותפתה החוזית, הנתבעת 1, היא האחראית לכישלון. התובעת טענה כי גם הנתבעת 2, חברת סאפ ישראל, אחראית לתוצאה, כמי שפיתחה ושיווקה את המוצר שעל הטמעתו במפעל התובעת היתה אמונה הנתבעת. מנגד, הנתבעת טענה כי האחריות לכישלון הפרויקט היא על התובעת. גם סאפ ישראל טענה כי אינה אחראית לתוצאה.

נפסק: לא ניתן לקבוע כי התרחשות נקודתית היא שהסיטה את הפרויקט מהדרך להצלחה. היחסים המורכבים בין הצדדים, הפגמים שנתגלו כתלויים באנשים שונים שעסקו בפרויקט, הקשיים הצפויים והלא צפויים ש'צצו' במהלך שלב הביצוע החוזי, כל אלה ועוד הובילו להתממשות הסיכון הרב שבביצוע הפרויקט. השאלה היא לא רק מה הוביל לכישלון הפרויקט, אלא מי נושא באחריות לסיכון של כישלון הפרויקט - בהתאם לחלוקת הסיכונים כפי שנקבעה במערכת החוזית בין הצדדים. במקרה זה, הנתבעת היא שנושאת באחריות לכישלון הפרויקט. 

פרשנות הסכם ההתקשרות - ההסכם בין התובעת והנתבעת הוא חוזה יחס פתוח יחסית, שלשונו אינה מתייחסת מפורשות לחלוקת הסיכונים בין הצדדים במקרה של כישלון הפרויקט. חסר זה יש להשלים בעזרת כללי הפרשנות המקובלים במצב של חוזה יחס פתוח, וביניהם התחקות אחר התכלית האובייקטיבית של החוזה ולגזור ממנה מסקנות. התכלית העסקית-כלכלית של ההסכם מלמדת כי ככלל, האחריות לכישלון פרויקט ההטמעה כתוצאה מהתארכותו או התייקרותו באופן משמעותי הוטלה על הנתבעת, לפי רצון הצדדים, כבר ב'נקודת ההתחלה' ששרטטו הצדדים בהסכם ביניהם. רק בנסיבות שבהן הגורם לכישלון הפרויקט נובע במובהק מתנהלות התובעת ניתן יהיה לפטור את הנתבעת מאחריות לכישלון ולנזקים שנגרמו לתובעת בשל מכך. יש לברר מהן הסיבות שהובילו לכישלון ההטמעה.

בהתנהלות הנתבעת נפלו פגמים משמעותיים שבעטיים נכשל הפרויקט, באופן שלא איפשר תסריט אופטימי לעתידו והצדיק את הודעת הביטול של התובעת. הנתבעת נושאת באחריות לנזקי התובעת כתוצאה מכישלון הפרויקט. יש לדחות את הטענה כי התנהלות התובעת היא שהובילה לחוסר ההצלחה. ההפך הוא הנכון. בעוד שהתובעת פעלה בצורה סבירה לעמוד ביעדי הפרויקט, היתה זו הנתבעת שלא עמדה במצופה ממנה ולא השכילה לתווך לתובעת את הפערים שהתגלו בין ההבטחות שהבטיחה במועד כריתת ההסכם ובין יכולותיה לפעול בהתאם. הנתבעת לא החזיקה בידע הנחוץ והנדרש ליישום ארכיטקטורת התוכנה המורכבת שנבחרה להטמעה במפעלי התובעת, שעה שעלויות הפרויקט הולכות ונערמות עד לכדי הכבדה בלתי סבירה על התובעת, עת הולך ואובד האמון בין הצדדים.

כל אלו היו צריכים להביא את הנתבעת למסקנה כי עדיף 'לחתוך הפסדים' ולסיים את הפרויקט מאשר להמשיכו תוך התארכותו והתייקרותו. זאת לא נעשה. האחריות לתוצאה היא על הנתבעת שהפרה את ההסכם עם התובעת בכך שלא הצליחה להטמיע את התוכנה נושא ההסכם. בהתאם לסעיף 2 לחוק החוזים תרופות, מקנה ההפרה לתובעת את הזכות לתבוע את אכיפת החוזה או את ביטולו, ובנוסף עומדת לתובעת זכות לפיצויים. התובעת זכאית לפיצוי בגין נזקיה בסך 1,593,884 ש"ח. מסכום זה יש לקזז את התשלום שעל התובעת לשלם לנתבעת בגין העבודה שהושקעה בפרויקט עד לסיומו, כך שלאחר קיזוז הסכומים זכאית התובעת לסכום כולל של 1,375,000 ש"ח. 

אחריות סאפ ישראל - הפסיקה בישראל הכירה באפשרות שמצג שהציג אדם לאחר ישתיק את המציג מלטעון שאינו נושא באחריות מכוח המצג שהציג. סאפ ישראל הציגה עצמה כ"שותפה עסקית" של הנתבעת, בעקביות ובשורת מצגים. אלמלא אותו מצג, לא היתה התובעת מתקשרת עם הנתבעת. המטרה בהתקשרות עם הנתבעת היתה ההטמעה של תוכנה מבית סאפ. מצג השותפות שהוצג לתובעת הוא שהכריע את הכף להתקשרות עם הנתבעת ולולא מצג זה של סאפ לא סביר כי התובעת היתה מתקשרת דווקא עם התובעת, אלא בהחלט אפשרי שהיתה מתקשרת עם חברה אחרת הנושאת את הגיבוי בצורת החותמת של השותפות העסקית עם סאפ. נוכח המצגים הרבים שהציגו שתי הנתבעות, הסתמכות התובעת על מצגים אלה אכן היתה בתום לב ובאופן סביר. כתוצאה מההסתמכות על מצגי סאפ והנתבעת שינתה התובעת את מצבה לרעה, כך כשל פרויקט ההטמעה ונגרם לה נזק. בנסיבות העניין יש להחיל את דוקטרינת ההשתק מכוח מצג. סאפ ישראל מושתקת מלטעון כי בינה ובין הנתבעת לא מתקיימים יחסי שותפות שמכוחם היא אחראית בגין הנזק שנגרם לתובעת. סאפ ישראל נושאת ביחד עם הנתבעת באחריות לפצות את התובעת בגין נזקיה. הנתבעת יישאו בהוצאות בסך 193,050 ש"ח.