הנתבעת אינה יכולה להסתתר מאחורי הטענה כי היא "לוח דיגיטלי" בלבד (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, הרשם שרון קרן):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 6 מסרונים בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי היא משמשת כלוח דיגיטלי עליו מפרסמים המפרסמים השונים.

נפסק: הנתבעת טענה להיעדר יריבות, מאחר והיא לא שלחה את הפרסומים, אלא הם נשלחו באמצעות מפרסם שפועל באמצעות הכלי של הנתבעת. הנתבעת הפנתה בכתב ההגנה לאותו עוסק, אך לא הוציאה כל הודעת צד ג' וטענה כי אין היא חבה דבר לפי חוק הספאם. הנתבעת הפנתה וציטטה את תנאי השימוש, הפוטרים אותה מאחריות לחיוב בפיצוי כלשהו כלפי צדדים שלישיים. הנתבעת לא השכילה להציג את ההסכמים מול אותם מפרסמים. מדובר בסוג של פלטפורמה שמאפשרת פרסום ואינה מונעת מהמפרסם בזמן אמת לעמוד על תקינות הפרסומת ובחינת אופן שליחת הפרסומת בהתאם לחוק הספאם. הגדרת "מפרסם" לפי חוק הספאם קובעת בין היתר כי מפרסם הוא "מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר...". ככל והנתבעת מבקשת להגן על עצמה מפני המפרסמים דרכה, עליה להבדיל את עצמה באופן ברור מהם, ולא לגרום לכך כי מפרסמים אלו יוכלו לזכות בהגנות כלשהן תחת מטריית הלוח הדיגיטלי, כפי שקורה בפועל. העובדה כי הנתבעת בחרה שלא להגיש הודעה לצד ג' מדברת בעד עצמה, ומאפשרת למפרסמים בפועל לנסות ולהתחמק מתביעות על פי חוק הספאם, בעוד הנמענים עצמם אינם יכולים לדעת את זהותו של המפרסם בזמן אמת או לאחר שליחת דבר הפרסומת. על הנתבעת לוודא כי ניתנת כתובת ברורה לפניות למפרסם הישיר בזמן אמת וגם לאחר מכן, ולמנוע הפרות של חוק הספאם, שאם לא כן היא לא תוכל להסתתר מאחורי טענה זו שהיא אך ורק משמשת כלוח דיגיטלי. יש לקבל את התביעה במלואה. הנתבעת תשלם לתובע 6,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 750 ש"ח.