אין מקום להורות על איחוד הדיון בתביעות "ספאם" של תובעים שונים (החלטה, ביהמ"ש העליון, השופטת גילה כנפי-שטייניץ):

העובדות: בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בשש תביעות ספאם שהוגשו נגד המבקשים בחמישה בתי משפט שונים ברחבי הארץ. בכל התובענות נטען כי המבקשים שלחו לכל אחד מהמשיבים דברי פרסומת שלא כדין. המבקשים טוענים כי איחוד הדיון יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. המשיבים טענו הם אינם קשורים זה לזה ומתגוררים במקומות שונים וכי איחוד הדיון יכביד על ההליכים. בנוסף, המשיבים טענו כי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, נועד לאפשר לנפגע להגיש תובענה קרוב למקום מגוריו על-מנת לעודד התמודדות עם תופעת הספאם.

נפסק: דין הבקשה לאיחוד הדיון להידחות. באחד ההליכים ניתן פס"ד בהיעדר הגנה. באשר ליתר התובענות, המשיבים הם אנשים שאינם קשורים זה לזה, המתגוררים במקומות שונים בארץ. כבר נפסק שאין מקום להורות על איחוד הדיון בתביעות "ספאם" של תובעים שונים, על-מנת לאפשר לנפגע לנהל הליך פשוט ומהיר סמוך למקום מגוריו. איחוד הדיון במקרים אלה עלול להביא להכבדה ממשית על המשיבים ואף להניעם לוותר על תביעתם. בנסיבות אלה, אינטרס התובעים בניהול תביעותיהם גובר על ההכבדה העשויה להיגרם למבקשים [עניין טוטוקרד 5 - בש"א 8548/16].