הנתבעת ניסחה את הפוסט בצורה בוטה, חריפה, מעליבה ומשמיצה כלפי התובע (פסק-דין, שלום עפולה, השופט ויסאם חיר):

העובדות: תביעת לשון הרע בשל פרסום בפייסבוק. התובע, עו"ד במקצועו, מתגורר בשכנות לאבי הנתבעת וערך עבורו צוואה וכן הסכם מתנה להעברת נחלה במתנה לידי הנתבעת. בהמשך עלתה מערכת היחסים בין הנתבעת לאביה על שרטון ובית משפט ביטל את הסכם המתנה שערך התובע עבור הנתבעת ואביה. הנתבעת פרסמה בפייסבוק "פוסט זועק" ומפורט המכוון לאביה, במסגרתו נכללו אמירות שונות כלפי התובע. הנתבעת פרסמה את הדברים בקבוצות קהילתיות נוספות ברשת.

נפסק: דין התביעה להתקבל. כתיבת הפוסט ברשת החברתית "פייסבוק" היא "פרסום" כהגדרתו בחוק, שכן רואים פרסום כפרסום לשון הרע אם היה מיועד לאדם זולת הנפגע והגיע לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע. הנתבעת לא הכחישה את הפרסום. אדם המאשים אדם אחר, ובפרט שהתובע הוא עו"ד האמון על שמירת החוק, בהונאה, מרמה, מעילה, וחוסר מקצועיות, מוציא את דיבתו רעה ועלול לפגוע בשמו הטוב, להשפילו ולבזותו. יש בכך אף משום ניסיון לפגוע בשמו, במשלח ידו ובמקצועו. הדברים שיוחסו לתובע פורסמו ברשת החברתית עם פוטנציאל לתפוצה רחבה, בצירוף בקשה להפיץ הלאה ולהרחיב את מעגל התפוצה. לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי התובע התרשל במילוי תפקידו. לא ניתן לומר כי פרסום הנתבעת נעשה בתום-לב. לא ניתן להתווכח עם תחושתה הסובייקטיבית של הנתבעת, כי חשה שהונו אותה ומעלו באמונה. אלא שאין בתחושתה הסובייקטיבית לכשעצמה כדי להצדיק מתן דרור להתבטאויות חריפות והאשמות לא מבוססות, בפרט עת הדברים מתפרסמים בפייסבוק, שבקלות ובמהירות יכולים להגיע לתפוצה רחבה עד מאוד. הנתבעת לא נקטה באמצעים סבירים לפני הפרסום כדי להיווכח אם היא מפרסמת אמת או לא. הנתבעת ניסחה את הפוסט בצורה בוטה, חריפה, מעליבה ומשמיצה כלפי התובע, באופן החורג מתחום הסביר. על אף תוכנו החריף, הנתבעת ביקשה מאחרים להפיץ ולשתף את הפוסט באופן המרחיב את מעגלי החשיפה ואת הפגיעה בתובע. הנתבעת תפצה את התובע ב-26,000 ש"ח וכן הוצאות.