פיצוי של 500,000 ש"ח עבור 26 פרסומים משמיצים ברשתות החברתיות (פסק-דין, משפחה י-ם, השופטת מיכל ברדנשטיין):

העובדות: בקשה למתן פס"ד בהעדר התייצבות מצד הנתבעת, בתביעת לשון הרע שהגיש נגדה התובע לפי חוק איסור לשון הרע. הצדדים הם בני זוג לשעבר המנהלים ביניהם הליכים משפטיים שונים. התובע טען כי הנתבעת פרסמה נגדו 26 פרסומים ברשתות חברתיות המקימים לו עילת תביעה. לטענתו, הנתבעת איימה עליו לעת שחיו יחדיו, כי אם יעזוב אותה היא תהרוס את חייו, תבזה אותו, תשפילו ותציגו כאלים וכאנס, וכי לאחר שנפרד מהנתבעת החלה במימוש איומיה. הנתבעת, בכתב הגנתה, טענה, בין היתר, כי מדובר בתביעת השתקה שהוגשה בחוסר תום לב מצד התובע במטרה לפגוע בחופש הביטוי שלה, ולסכל את תביעתה.

נפסק: יש מקום לתת פס"ד נגד הנתבעת בהעדר התייצבות ויש לקבל את התביעה. הנתבעת תפצה את התובע ב-500,000 ש"ח (ולא במלוא סכום התביעה - מיליון ש"ח) וכן בהוצאות בסך 30,000 ש"ח. בנוסף, יש לתת צו להסרת הפרסומים ולמניעת פרסומים כאלה בעתיד. מאחר והפרסומים עצמם אינם שנויים במחלוקת, והיות ועל הנתבעת היה להביא ראיותיה ראשונה, הרי שמשעה שהנתבעת לא התייצבה לדיון ההוכחות, זכאי התובע לפס"ד, על בסיס הראיות שהוא הביא. התובע הוכיח כי הפרסומים הם לשון הרע לפי החוק. מדובר בפרסומים מכפישים שכוללים האשמות חמורות כלפי התובע, במדרג גבוה. מהפרסומים עולה תמונה שבה מצטייר התובע כאדם אכזר ומתעלל באשתו וביוצאי חלציו, מתנכר, מזניח ומפקיר רגשית וכלכלית את בני משפחתו. אין לראות בדברים כקללות וגידופים גרידא שנכתבו בעידנא דריתחא. נטל הוכחת ההגנות להן טענה הנתבעת מוטל עליה. מאחר והיא לא התייצבה לדיון ההוכחות, היא ממילא לא הוכיחה אותן. יש לקחת בחשבון את הלשון המועצמת והבוטה שבה נקטה הנתבעת בפרסומים, את ריבוי הפרסומים והתפרשותם לארוך תקופה של כחצי שנה, ותוכנם הפוגעני ברף הגבוה, עד כדי הצגת התובע כאדם בלתי אנושי, נצלן, אנוכי ואכזרי. כן יש לקחת בחשבון את הפלטפורמה שנבחרה – רשתות חברתיות אשר ציבור רחב ביותר יכול להחשף לפרסומים, ואף נחשף בפועל. התובע אף הראה את היקף הפגיעה שנגרמה לו בפועל.