ביהמ"ש לא יאפשר להעיד בהיוועדות חזותית כדי לחמוק מהליכי אכיפה (החלטה, מחוזי חיפה, השופט חננאל שרעבי):

העובדות: בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה [תלה"מ 55376-12-20], שדחתה את בקשת המבקש להתיר לו להעיד בהיוועדות חזותית בישיבות ההוכחות שנקבעו בתיק. הצדדים הם בני זוג לשעבר שיחסיהם עלו על שרטון והם מנהלים תביעה למזונות ומדור קטינים שאותה הגישה המשיבה. המבקש, המתגורר בחו"ל, טען כי אם ישוב לישראל הוא מסתכן בכך שלא יוכל לצאת ממנה, עקב פעולות האכיפה בהן נוקטת המשיבה לגביית חובותיו ממנו. המשיבה טענה כי המבקש למעשה עותר כי ביהמ"ש ייתן יד להתחמקות מתשלום מזונות וממילוי אחר הוראות רשויות החוק. ביהמ"ש קמא דחה את בקשת המבקש, בנימוק כי אין מדובר במי שנבצר ממנו להופיע לדיון, אלא במי שמבקש שלא לשוב לישראל ולהתייצב לדיון מאחר והוא מבקש למנוע נקיטת הליכים כנגדו לגביית מזונות קטינים.

נפסק: יש לדחות את בקשת רשות הערעור. המסגרת הנורמטיבית המסדירה את ההיוועדות החזותית מצויה בתקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הנושא מסור לשיקול דעתה (הרחב) של הערכאה המבררת. מדובר בשיקול דיוני מובהק שערכאת הערעור ממעטת להתערב בו, אלא במקרים חריגים. לא נפלה בהחלטה, שהיא במהותה דיונית, טעות שתצדיק, באופן חריג, את התערבות ערכאת הערעור. התקנה מאפשרת שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית, בהתקיים 3 תנאים: הגעת העד לביהמ"ש תקשה עליו מאד, והוא הסכים להעיד באופן זה; העדות חיונית לשאלות השנויות במחלוקת; אין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמיעת עדות בדרך זו בתחומה. במקרה זה לא מדובר במי שמתקיים בעניינו קושי ניכר או ממשי להגיע ארצה למתן העדות. המבקש מבקש את עזרת ביהמ"ש בהתחמקות מהליכי אכיפה, שלכאורה ננקטים כדין בגין חובותיו, תוך שהוא משאיר את המשיבה ואת ילדיהם הקטינים ללא תשלום מזונות מוסדר. לכך יש קושי ליתן יד והבקשה אף נגועה לכאורה בחוסר תום לב.