נדחה ערעורו של עובד שגנב מוצרים ממעבידתו ומכר אותם ב-eBay (פסק-דין, עבודה ארצי, השופטים דוידוב מוטולה, פוליאק ואופק גנדלר):
העובדות: ערעור וערעור שכנגד על פסק-דינו של ביה"ד האזורי לעבודה בת"א [סע"ש 14436-06-16], שקיבל בחלקן את תביעת העובד (המערער) וכן תביעה שכנגד שהגישה נגדו החברה (המשיבה). העובד עבד במחלקת ההנדסה של החברה, העוסקת בפיתוח ושיווק מערכות וחומרים להדפסה בתלת מימד, עד לפיטורו בטענה כי גנב ממוצרי החברה ומכר אותם ב-eBay. העובד הגיש תביעה לפיצויי פיטורים וזכויות נוספות ואילו החברה הגישה תביעה לפיצוי עבור רכושה שנגנב ושבין היתר נמכר בחנות הווירטואלית.
ביה"ד האזורי קבע כי מכלול הראיות מביא למסקנה כי העובד "גנב מהחברה מוצרים ואף מכר את חלקם בחנות הווירטואלית או באופן ישיר". ביה"ד ציין כי העובד תועד במצלמות אבטחה של החברה כשהוא נוטל מוצרים של החברה. ביה"ד האזורי קבע ממצא עובדתי בדבר קשר ישיר בין העובד לבין החנות הווירטואלית. עוד נפסק כי בדין נשללו מהעובד פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת, אך נפסק לזכותו שכר עבודה של חודש אחד. העובד חויב בפיצוי חלקי של החברה עבור מוצריה. מכאן הערעורים.
נפסק: אין מקום לטענה כי ביה"ד האזורי לא היה בעל סמכות עניינית לדון בטענת הגניבה. ביה"ד מוסמך לדון בתובענת מעסיק כנגד עובדו בטענה כי גנב ממנו רכוש או ציוד, ובלבד שהעילה הקונקרטית הנתבעת מצויה בסמכות ביה"ד לעבודה. ביה"ד מוסמך לדון בתובענה כאמור אשר עילתה חוזית. עוולת הגזל הנזיקית אינה בסמכותו. ביה"ד קבע כי העובד גנב במספר הזדמנויות ולאורך זמן את מוצרי החברה, לצורך מכירתם באמצעות החנות הווירטואלית או במישרין. הכרעתו מצויה במישור העובדתי והיא הושתתה על ניתוח מארג ראייתי עשיר ואיתן. מקרה זה אינו בא בגדר המקרים המצדיקים התערבותה של ערכאת הערעור, והכרעתו של ביה"ד האזורי מבוססת כדבעי בחומר הראיות שנפרש בפניו. אין לקבל את טענת העובד כי יש לתת משקל לכך שהמדינה חזרה בה מכתב האישום שייחס לעובד גניבה. אין מקום להתערב בקביעתו העובדתית של ביה"ד לפיה העובד הפר את צו הגילוי שניתן ביחס אליו. אין מניעה שמחדל העובד מגילוי מלוא הפרטים שהתבקשו בצו הגילוי, לרבות חשבון הפיי-פל שלו, ייזקפו לחובתו ויהוו תמיכה למסקנה שגנב ממעסיקו.
בערעורו טען העובד כי חויב בתשלום פיצוי בגין נזק שאינו ממוני אף כי לא נתבע בכתב התביעה. דין הערעור בהיבט זה להתקבל. הסמכות לפסוק סעד שלא נתבע צריכה להיות שמורה למקרים חריגים. ביה"ד האזורי הניח כי הסעד שאינו ממוני נתבע וממילא לא נדרש בהחלטתו לשאלה אם המקרה בא בגדר המקרים החריגים בהם מוצדק להעניק סעד שלא התבקש. החיוב בפיצוי בגין נזק לא ממוני (40,000 ש"ח) בוטל. אין מקום להתערב בקביעתו של ביה"ד האזורי לפיה נסיבות הגניבה וחומרתה מצדיקות מבחינה מהותית שלילתם המלאה של פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת. זאת, בשים לב לכך שמדובר במעשי גניבה שנעשו במספר הזדמנויות לאורך זמן ובהיקף משמעותי. מעשי הגניבה אפשרו לעובד למכור ברשת את מוצרי החברה תוך פגיעה מסוימת בה גם מבחינה מסחרית. דין הערעור כנגד אי פסיקת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין - להידחות. דין הערעור כנגד אי פסיקת פיצוי בגין אובדן הכנסה ופגיעה בשם הטוב - להידחות. יש להגדיל את החזר הוצאות החקירה של המשיבה. ערעור העובד נדחה למעט ערעורו בגין חיוב בפיצוי בגין נזק שאינו ממוני. ערעור החברה נדחתה למעט לעניין החזר הוצאות החקירה הפרטית.