חדירה לחשבונות דוא"ל ופייסבוק היא פעולה עבריינית מובהקת (גזר-דין, שלום קריות, השופט יוסי טורס):

העובדות: הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בעבירה של חדירה לחומר מחשב, לפי סעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995. בין הנאשם למתלונן לא הייתה היכרות מוקדמת. הנאשם השיג את פרטי ההתחברות לתיבת הדוא"ל ולחשבון הפייסבוק של המתלונן, חדר שלא כדין לחשבונות, ושינה את סיסמאות הגישה. המתלונן יצר קשר עם הנאשם, וביקש שישיב לו את השליטה בחשבונות. הנאשם ביקש מהמתלונן שישלח לו פרטי בחורות וכן תמונה של איבר מינו כתנאי להחזרת השליטה בחשבון הפייסבוק. משזה סרב, החזיר לו הנאשם את השליטה בחשבון הפייסבוק, אולם לא בחשבון הדוא"ל.

נפסק: הנאשם עתר לביטול הרשעתו. משנמצא אדם אשם בביצוע עבירה פלילית, הכלל הוא שיש להרשיעו. ניתן יהיה להימנע מהרשעת נאשם בנסיבות חריגות, בהן נמצא שקיים יחס בלתי סביר בין הנזק שיגרם לו מהרשעתו בדין, לבין האינטרס החברתי שבמיצוי הדין עמו ובתועלת הציבורית שתושג מכך. אף אם יוחסה לנאשם עבירה של חדירה לחומר מחשב בלבד, ללא עבירות נוספות, אין להתעלם מנסיבות העניין הכוללות את דרישתו לקבל תמונה אינטימית של המתלונן וכן פרטים של בחורות, וזאת כתנאי להשבת השליטה בחשבונותיו. על-אף שלא יוחסה לנאשם עבירה נוספת בעניין זה (כגון סחיטה באיומים), יש להביא בחשבון לצורך בחינת שאלת ההרשעה את נסיבות ביצוע העבירה וכן כי השתלטות עוינת כפי שביצע הנאשם, על חשבון דוא"ל או על חשבון ברשת חברתית, מגלמת פגיעה קשה באדם שחשבונו נפרץ.

חשבון דוא"ל עשוי להכיל פרטים ותכנים רבים וסודיים, שעיון בהם ואיבוד השליטה עליהם עלול לגרום נזק משמעותי. הוא הדין בחשבון ברשת חברתית כדוגמת פייסבוק, הכולל לא אחת תכתובות פרטיות ותמונות. השגת סיסמא לחשבונות כגון אלו וחדירה אליהם, תוך שינוי הסיסמא באופן המעביר את השליטה ליד זרה, הן פעולות עברייניות מובהקות, שראוי שביהמ"ש יאמר בקול רם וברור שלא יאפשר גישה סלחנית למעשים אלו, שכן הדבר ישדר מסר מוטעה בדבר חומרת המעשים, בעוד שראוי דווקא להרתיע מפני התנהגות זו. כאשר מוסיפים לכך שהנאשם פרץ ל-2 חשבונות שונים ואף התנה את השבת השליטה בדרישות בעלות אופי מיני, התמונה המתקבלת היא של חומרה באופן שספק רב אם היא מצדיקה ביטול הרשעה. הנאשם לא הוכיח פגיעה קשה ומוחשית ואף אם ההרשעה תביא לכך שלא יוכל להמשיך לעבוד במקום העבודה הנוכחי, לא מדובר בפגיעה המצדיקה ויתור על הרשעה בנסיבות המקרה.

הערכים המוגנים שנפגעו הם פגיעה בשלוות הנפש, בפרטיות, בביטחון האישי ובאוטונומיה של המתלונן. מידת הפגיעה אינה קלה, על רקע מהות החשבונות עליהם השתלט הנאשם, המידע שלרוב מצוי בהם והמשמעות הכרוכה באובדן מידע זה. לכך יש להוסיף את פוטנציאל הפגיעה בפרטיות צדדים שלישיים שנקשרו למתלונן בהתכתבויות המצויות בחשבונות, לא כל שכן שעה שאחת מדרישות הנאשם הייתה קבלת פרטים של בחורות. מדובר בעבירה שתוכננה היטב וקדמו לה פעולות להשגת הסיסמאות. הנזק שנגרם עקב המעשים משמעותי. על הנאשם נגזר מאסר על תנאי למשך 3 חודשים וכן שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות. בנוסף, נפסק פיצוי למתלונן בסך 7,000 ש"ח.