תניית הבוררות בהסכם המקוון תקפה, לאור ביצוען של הזמנות רבות באתר הנתבעת, תוך אישור תנאי ההזמנה בפורטל (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת יעל בלכר):

העובדות: המשיבה (התובעת) שימשה כמפיץ בישראל של מותגי בירה שונים של המבקשת (הנתבעת - חברה זרה הרשומה בבלגיה), עד שהאחרונה הודיעה לה על סיום ההתקשרות. התובעת הגישה תביעה זו לפיצויים בשל הפרה נטענת של החוזה. הנתבעת הגישה בקשה לעיכוב הליכים בשל תניית בוררות ודין זרה, לפי סעיפים 5 ו-6 לחוק הבוררות. הנתבעת טענה כי יש להורות על עיכוב ההליכים לפי סעיף 16 לתנאי ההזמנה, או התנאים הכלליים בפורטל ההזמנות המקוון שלה. המבקשת טענה כי על כל מפיציה לבצע הזמנות דרך הפורטל המקוון בלבד. בסיום ביצוע כל הזמנה, נדרשים המפיצים להסכים ולאשר את תנאי ההזמנה, הכוללים גם את תניית הבוררות. התובעת טענה כי יש לדחות את הבקשה, שכן אין לכפות על היחסים החוזיים, שהחלו עוד בשנת 1987, את תנאי ההזמנה ותניית הבוררות שבפורטל המקוון, בהיעדר הסכמה מפורשת וכתובה של התובעת לבוררות.

נפסק: דין הבקשה לעיכוב הליכים להתקבל ויש להורות על עיכוב ההליכים בשל תניית הבוררות. יש לדחות את טענות התובעת כי לא התקיים התנאי של הסכם בכתב או כי אין לכבד את תניית הבוררות בהיותה תנאי מקפח בחוזה אחיד. סמכות ביהמ"ש לעכב את ההליכים המשפטיים בשל תניית בוררות מעוגנת בסעיפים 5-6 לחוק הבוררות. ביהמ"ש יורה על עיכוב ההליך המשפטי בשל תניית בוררות רק מקום שקיים הסכם בוררות בכתב. בין הצדדים קיים הסכם בוררות בכתב. סעיף 16 לתנאי ההזמנה הוא בבחינת הסכם בכתב כנדרש. עיקרי סעיף 16 הוצגו בחלונית שנפתחת במסך ההזמנה בכל הזמנה מקוונת וחובה על המזמין לאשרה לצורך ביצוע ההזמנה. ההזמנות שביצעה התובעת נעשו באתר לפחות משנת 2013.

הלכה היא כי אין הכרח שהסכם הבוררות ייחתם על ידי הצדדים כתנאי לתוקפו ולצורך עיכוב הליכים וכי הסכם בכתב למסור סכסוך לבוררות יכול להשתכלל גם בהיעדר חתימה, באמצעות חליפת מכתבים, דוא"ל ותכתובות אחרות ואף בדרך של אימוץ של תניית בוררות כתובה בהתנהגות או באופן התנהלותם של הצדדים. הדרישה היא לתיעוד בכתב לתוכנה של תניית הבוררות כאשר ההסכם עצמו יכול להשתכלל בדרכים שונות. הדברים יפים בעידן הגלובאלי הממוחשב, על אמצעי התקשורת המגוונים שהוא מציע לצורך ביצוע עסקאות. די גם בהסכמת הצדדים לתניית בוררות כתובה ועל הסכמה כאמור ניתן ללמוד גם מהתנהלותם של הצדדים [עניין Tyco - רע"א 141/11]. ביצוען של הזמנות אינספור משך שנים באתר המקוון של הנתבעת, תוך אישור תניית הבוררות, שתוכנה מתועד בכתב במסגרת תנאי ההזמנה - יש בהן כדי למלא אחר דרישת הכתב בסעיף 1 לחוק הבוררות ובאמנה. בכל ביצוע הזמנה חדשה דרך הפורטל המקוון על המזמין לסמן באופן אקטיבי את הסכמתו לתנאי ההזמנה ובחלון שנפתח לצורך אישור התנאים וביצוע ההזמנה הובאו עיקרי תניית הבוררות. יש לדחות את טענת התובעת כי את ההזמנות ביצעו עובדיה של התובעת ללא ידיעתה, בלחיצות אישור אגביות.

הנתבעת לא נקטה בדרך של "הבלעת" תניית הבוררות או הסתרתה, אלא ציינה אותה באופן בולט וברור. מדובר בהסכם מקוון מסוג "הסכם הקלקה" (clickwrap) במסגרתו נדרש אישור אקטיבי של המתקשר, לאחר שהוצגו בפניו התנאים טרם האישור. תוקפה של הסכמה זו הוכר בפסיקה ומי שמאשר את תנאי ההתקשרות בהקלקה כאמור, מוחזק כמי שקרא ומסכים לאמור שם [עניין אווא - ת"א 1963-05-11; עניין לביא - ת"צ 55512-07-18]. הפסיקה הכירה גם בתוקפו של הסכם "היברידי"-מעורב, הדורש אישור אקטיבי לצד קישור זמין ונח לעיון בתנאים, מבלי שהתנאים עצמם יוצגו בחלונית שנפתחה לצורך אישור [עניין הראל - ת"צ 64880-02-18]. אין מדובר באי-ידיעה על התניה ועל דבר אישורה עם ביצוע כל הזמנה, כי אם בהסכמה בכתב, ולמצער הסכמה שבהתנהגות לתחולתה של תניית הבוררות הכתובה, ואימוצה כחלק ממערכת היחסית החוזית שבין הצדדים.

אין מדובר תנאי מקפח בחוזה אחיד ויש לאכוף את התנייה ולהורות על עיכוב ההליכים. כלל אין מדובר ב"חוזה אחיד" לפי חוק החוזים האחידים. לא מתקיימת הסיפא להגדרה בדבר זהותם של המתקשרים עם המשיבה כ"אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם". הנתבעת מקיימת קשר שוטף עם מפיציה, ולו לצורך אישור התכנית השנתית, ואין מדובר בלקוחות מזדמנים ולא ידועים של הנתבעת המתקשרים עמה בהסכם מקוון. עלה בידי הנתבעת לסתור את חזקת הקיפוח.