אין הצדקה לפסיקה גמול ושכ"ט בהסתלקות מייצוגית הספאם (פסק-דין, מחוזי י-ם, השופטת תמר בזק רפפורט):

העובדות: בקשה משותפת להסתלקות המבקש מבקשה לאישור תובענה כייצוגית. בבקשת האישור טען המבקש כי המשיבה, בעלת רשת חנויות למכירת ציוד ומזון לחיות מחמד, שלחה מסרונים פרסומיים ללא הסכמת הנמענים, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, והוראות חוק נוספות. המשיבה לא התכחשה להפרות הדין שייחס לה המבקש, אך טענה כי שליחת דברי הפרסומת נעשתה כתוצאה מתקלה וכי מספר האנשים אליהם שלחה דברי פרסומת מבלי לקבל את הסכמתם לכך עומד על 4 בלבד, ובתוכם המבקש.

נפסק: יש לאשר את בקשת ההסתלקות, בראש ובראשונה לאור הצהרת המשיבה, שהמבקש לא חולק עליה, לפיה דברי הפרסומת נשלחו על ידה ללא קבלת הסכמה מראש ל-4 אנשים בלבד, כתוצאה מתקלה נקודתית, והן לאור הצהרת המשיבה כי תיקנה את התקלה ואף נקטה בפעולות שיבטיחו כי היא לא תישנה – המלמדות על כך שלא קיימת הצדקה להמשך ניהול ההליך. בקשת האישור לא מגלה עילת תביעה לכאורה. בקשת האישור אינה מלמדת על קיומה של קבוצה ועל כך שהמשיבה שלחה את דברי הפרסומת הנדונים כחלק מדפוס התנהגות או התנהלות שיטתית, ולא כתוצאה מטעות נקודתית. לא ניתן לקבוע שהתובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה. הסכמות הצדדים בקשר עם בקשת ההסתלקות אמנם הניבו תועלת מסוימת לאנשים הבודדים אליהם נשלחו דברי הפרסומת, בכך שהמשיבה תיקנה את התקלה והסירה אותם ממאגר המידע שלה, אולם בהתחשב באופן שבו הגדיר המבקש את הקבוצה שביקש לייצג, כמו גם הפערים העצומים בין הסעדים שהתבקשו לבין מה שהוסכם בסופו של דבר, אין בפעולות בהן נקטה המשיבה כדי להוות תועלת ממשית וקונקרטית המצדיקה פסיקת גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו עם אישור ההסתלקות. אמנם אין לבוא בתלונה כנגד המבקש בגין עצם הגשת הבקשה, משום שלא נראה שהיה מודע להיקף המינימלי של האירוע. עם זאת, משמתברר כי אלו פני הדברים, אין מקום לזכות בגמול ובשכר טרחה.