בן ציון גופשטיין רשאי להגיש חוו"ד מומחה על מאפייני הפעילות של פייסבוק בישראל (החלטה, שלום ת"א, השופט רונן אילן):

העובדות: בקשת פייסבוק למחיקת חוו"ד מומחה שהגיש המשיב כחלק מראיותיו, בטענה כי אין מדובר בחוו"ד אלא בניסיון ל"הגנבת" ראיות בלתי קבילות לביסוס טענות עובדתיות. בתיק מתבררת תביעת המשיב, "פעיל ימין קיצוני", בה עתר לחייב את המבקשות לבטל את האיסור שהטילו על פעילותו בפייסבוק וכן לשלם לו פיצויים על הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, בגין הגבלת הפעילות. חוות הדעת נשוא הבקשה עוסקת במאפייני הפעילות של פייסבוק בישראל.

נפסק: בעל דין רשאי להגיש חוו"ד מומחה מטעמו לביסוס טענה מטענותיו. חוות דעתו של מומחה נדרשת כשהשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין חורגות מגדר ההבנה והידיעה הכללית של ביהמ"ש, בהשתייכותה לתחום מדעי ומקצועי שאיננו בידי מי שלא רכש ידע בתחום זה. הסמכות להתיר הגשת חוו"ד מומחה מוסדרת בסעיף 20 בפקודת הראיות. הוראה זו מבטאת חריגה מהכלל הפוסל הגשת עדויות סברה, ומאפשרת מתן עדות על מסקנות. עיון בחוות הדעת מלמד כי המומחה נתבקש לבצע מחקר על מאפייני השימוש ב"פייסבוק" בישראל (היקף השימוש; זהות המשתמשים; התכנים וכיו"ב), ועל בסיס אותו מחקר, להציג את עמדתו ביחס למידת החיוניות של השימוש ב"פייסבוק" בחיי האזרח בישראל. 

המומחה סוקר בחוו"ד מאפיינים שונים של השימוש ב"פייסבוק", ובסיכום חוות הדעת, כשהוא מתבסס על פירות אותו "מחקר" שערך והציג, גם את המסקנה. את דעתו האישית כ"מומחה", לפיה הדרת אדם משימוש ב"פייסבוק" משמעותה פגיעה קשה, אפשר אנושה, ביכולתו לפעול במגוון תחומים חיוניים. אף שזכותן המלאה של המבקשות לכפור במסקנות אלו, אין אפשרות לקבל את הטענה שאין מדובר במסקנות כלל. המומחה מציג בחוו"ד את עמדתו, סברתו, המתבססת על אותן פירות של המחקר שערך והציג בחוות הדעת. הטענה לפיה יש לסלק את חוות הדעת בכללותה, שכן אין זו כלל חוו"ד מומחה – נדחתה. חובתו של בעל דין לגילוי מסמכים המצויים בחזקתו איננה חלה על מסמכים שעליהם עשוי להתבסס מומחה מטעמו. טענת המבקשות לסילוק הנספחים לחוות הדעת מן הטעם שלא גולו בהליכי גילוי המסמכים – נדחתה. 

פייסבוק טענה שיש למחוק את חוות הדעת שכן הנתונים העובדתיים הכלולים בה, עליהם מתבסס המומחה במסקנותיו, לא הוכחו ולא הוצגו לפי דיני הראיות. יש להדגיש את האבחנה בין הצגת עובדות על ידי בעל דין להצגת עובדות כתשתית למסקנותיו של מומחה. בעוד עובדות עליהן מתבסס בעל דין יש להציג לפי דיני הראיות, לא כך עובדות או נתונים עליהם מתבסס מומחה בחוות הדעת כבסיס למסקנותיו. כאלו באפשרותו להציג בסטייה מדיני הראיות הרגילים, גם אם למד עליהן ככלי שני. באפשרות הצד שכנגד לסתור את התשתית העובדתית עליה מתבסס המומחה, אך אין באפשרותו להתנגד להצגתה רק משום שלא הוגשה לפי דיני הראיות. טענה זו של המבקשות נדחתה אף היא. יש לקבל את טענת המבקשות שיש למחוק מחוות הדעת את הסעיפים בהן מובאות מתוך דוחו"ת של מבקר המדינה ולסלק את הנספחים שהם קטעים מדו"ח מבקר המדינה. חוק המבקר שולל כל ניסיון להצגת דוחו"ת של מבקר המדינה כראיה בהליך משפטי. הוראה זו חלה הן ביחס לניסיון להצגת דו"ח מבקר המדינה בשלמותו והן בניסיון להצגת קטעים ממנו.