נדחתה בקשת Apple לביטל היתר המצאה שניתן כלפיה בייצוגית בנושא "סירי" (החלטה, מחוזי מרכז-לוד, השופט מיכאל קרשן):

העובדות: בקשת Apple, חברה המאוגדת בקליפורניה, ארה"ב, לביטול היתר המצאה שניתן למשיב במעמד צד אחד לפי תקנה 502(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המשיב נגד המבקשת. בבקשת האישור טען המשיב כי כאשר העוזרת האישית הוירטואלית "סירי" מופעלת באקראי במכשירי Apple, היא מקליטה קולות בסביבת המכשיר ושולחת את אלה למבקשת לצורך שיפור פעילותה של סירי. המשיב טען כי מדובר בהפרת הסכם ההתקשרות עם המשתמשים וכן הפרה של הזכות לפרטיות. 

נפסק: היתר להמצאה מחוץ לתחום השיפוט יינתן לאחר בחינת שלושה תנאים: קיומה של עילת המצאה – קיומה של זיקה לתחום השיפוט; קיומה של עילת תביעה; שאלת הפורום הנאות. עילות ההמצאה להן עתר המשיב הן אלו המנויות בתקנות 500(5) ו-(7) לתקנות סדר הדין הישנות. תקנה 500(7) עוסקת בתובענה המבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה. המשיב לא הוכיח זאת. המעשה בבסיס התובענה הוא העברת הקלטות סירי לאפל, מבלי שהדבר הורשה על-ידי המשיב ויתר המשתמשים בישראל, באופן הפוגע בפרטיות המשיב ויתר המשתמשים. אלא שהמשיב לא טען ובוודאי שלא הוכיח כי שרתי אפל – שם לכאורה הופרה הפרטיות – נמצאים בישראל.

תקנה 500(5) עניינה בהפרת חוזה בתחום המדינה. בין המשיב, שהחזיק בעת הרלבנטית במכשיר iPhone מתוצרת המבקשת, לבין המבקשת, נכרת חוזה שימוש. המשיב ער לכך שבמסגרת החוזה הביע את הסכמתו להעברת הקלטות ומידע כאשר השתמש בסירי. טענת המשיב היא כי המבקשת הפרה חוזה זה בכך שמכשיריה העבירו לאפל הקלטות ומידע גם כאשר לא השתמש בסירי. עולה שכל אימת שמכשירו של המבקש העביר לאפל הקלטות כאמור מתוך תחומי מדינת ישראל, קמה עילת ההמצאה בהתאם לתקנה 500(5). המשיב עמד בחובת ההוכחה להראות כי התובענה שהגיש איננה תובענת סרק. די בתשתית שהניח המשיב כדי לבסס, לכאורה, תובענה ייצוגית המבוססת על הפרת חוזה ההתקשרות עם אפל ועל פגיעה בפרטיות המשתמשים.

המבקשת טענה כי המשיב לא טען דבר בנוגע לדין החל על התובענה ולא הגיש חוו"ד מומחה כדי לתמוך טענה כאמור (שכן הסכם השימוש מול המשיב קובע את דין מדינת קליפורניה). קיים קושי לקבל את טענת המשיב בנוגע לתחולת הדין הישראלי על הסכסוך עם אפל. לא נכון להכריע בשאלת ברירת הדין במסגרת בירור בקשה לביטול היתר המצאה. כל עוד קיימת אפשרות להחלת הדין הישראלי על התובענה הייצוגית, הדיון בבקשה לביטול היתר המצאה אינו האכסניה הראויה לברר את מכלול הסוגיות הכרוכות בכך. אכן, הדין הזר, ככל שיימצא שחל על הסכסוך, עשוי להכביד במקצת על בירור התביעה, אך פרט לכך כל השיקולים האחרים, ובעיקר העובדה כי אפל היא תאגיד ענק בינלאומי שפועל בזירות רבות ומן הדין שיכפיף עצמו לשיטות המשפט במקומות בהם יש לו פעילות משמעותית, מטים את הכף לטובת הפורום הישראלי. הבקשה לביטול היתר ההמצאה נדחתה.